מלחמות השם יחיא קאפח · פרק א׳, ג׳

ומעת אשר פתחה הממשלה את בית הספר היו הילדים לומדים מקרא ותרגומיו אונקלוס ורס״ג, משנה והרמב״ם, ודקדוק ופי' המלות, הכל נעשה על נכון לימוד התורה נביאים וכתובים בפי' ברור ספר דקדוק לשון הקדש! ולימוד השפה התורקית על ידי המלמד התורקי ישר הלבב חאפץ אפנדי. ואחריו זיא ביי בחריצות נפלאה! והרגלנום לדבר זה עם זה בשפה העברית והתורקית כדי שיהיו מורגלים בפיהם היטב, ולתקופת השנה באו הבוחנים מאת הממשלה יר״ה והסדירו הילדים את לימודם בשפה התורקית והראו להם כתיבתם ויראו הבוחנים את כשרונותם מתנוססת בלימודים, ויהללו אותם כי משכילים הם! גם הבוחנים העברים באו ביום של אחריו והסדירו הילדים לפניהם את לימודיהם בעברית ובערבית וימצאו חן בעיניהם בכשרון לימודיהם ויהללו אותם! ולשנה האחרת כן עשו הילדים ללמוד בחריצות וזריזות, ובצאת השנה באו הבוחנים התורקים ובחנו אותם ביושר לבב, ושיבחו אותם שהם עושים חיל בלימודים, וזירזו אותם בדברים ובירכו אותם! אך הבוחנים העברים הבאים אחריהם כבר התחילה להתנוצץ בקרבם שנאת ההשכלה ולימוד שפות. והתחילו לקנתרם ולשאול אותם במה שעדיין לא למדו, וכל שאינו יכול להשיב דבר בכל מקום ששואלין אותו כדין חכם גמור לא נחשב בעיניהם למאומה. כדי להפחית כבודם ולהעציבם ולהרפות ידיהם מן הלימודים ויבקשו חסרונות ומומים לכל אחד ואחד, ומרוע לב לא פנו אל הלמודים והידיעות שרכשו הילדים. רק לקפחם במה שעדיין לא למדו, ולשאול אותם בסדר נזיקים ועדיין עומדים בסדר מועד, ובהראות להם את יופי כתיבתם כתב אשורי מפואר ומסודר בקשו להם חסרון בדיבוק כחוט השערה בקצת אותיות כאלו הם כותבים סתו״מ. ולא הביטו ליופי הכתב וסדורו. ובפתרון הכתובים בקשו מהם לפתור להם מקראות חמורים כגון אסרי לגפן עירה, וכיוצא ויצאו מלפניהם בפחי נפש טובים דוים ועצבים ורפויי ידים.