ועוד שים עיניך ולבך אל מאמר רעיא מהימנא בפ׳ פנחס דף רכ״ה ע״א וז״ל אבל עלת העלות על כולא דאתקרי יהו״ה אתמר ביה ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש, ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו, אני ה׳ לא שניתי, לא מטו ביה חובין לאפרשא אתווי יו״ד מה״א, וא״ו מה״א, דלית ביה פירודא, ועליה אתמר לא יגורך רע, איהו שליט על כולא ולית מאן דתפיס ביה ואיהו לא אתקרי יהו״ה ובכל שמהן אלא באתפשטות נהוריה עלייהו וכד אסתליק מנייהו לית ליה מגרמיה שם כלל מנהון, עמוק עמוק מי ימצאנו, לית נהורא יכיל לאסתכלא ביה דלא אתחשכת, אפילו כתר עליון דאיהו נהוריה תקיף על כל דרגין ועל כל חילי שמיא עילאין ותתאין אתמר טליה ישת חשך סתרו, ועל חכמה ובינה ענן וערפל סביביו, כ״ש שאר ספירן, כ״ש חיוון, כ״ש יסורין דאינון מתים, איהו סובב על כל עלמין ולית סובב לון לכל סטרא עילא ותתא ולארבע סטרין בר מניה, ולית מאן דנפיק מרשותיה לבר, איהו ממלא כל עלמין ולית אוחרא ממלא לון, איהו מחיה לון ולית עליה אלהא אחרא למיהב ליה חיין הה״ד ואתה מחיה את כולם, ובגיניה אמר דניאל וכל דארי ארעא כלא חשיבין וכמצבייה עביד בחיל שמיא איהו מקשר ומיחד זינא לזיניה עילא ותתא ע״כ ע״ש.
שובי שובי השולמית · פרק ג׳, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1911
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שובי שובי השולמית, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
