שובי שובי השולמית · פרק ג׳, ד׳

ועוד שים עיניך ולבך אל לשון רעיא מהימנא בפרשת בהר דף ק״ט ע״ב וז״ל הכי יחוד קבה״ו אע״ג דאינון כנשמתין לגבי כורסייא ומלאכין, הכי אינון לגבך עלת העלות כגופא, דאנת הוא דמייחד לון ומקרב לון ובגין דא אמונה דילך בהון, ואנת לית עלך נשמתא דתהוי אנת כגופא לגבה, דאנת הוא נשמה לנשמות ולית נשמה עלך ולא אלה עלך, אנת לבד מכולא ולגאו מכולא ולכל סטרא, ולעילא מכולא ולתתא מכולא, ולית אלהא אחרא עילא ותתא ובין כל ספירה וספירה ובעובי דכל ספירה וספירה, ואנת הוא דמקרב לקבה״ו בכל ספירה וספירה ובכל ענפין דנהורין דתליין מנהון כגרמין וגידין ועור ובשר דתליין מן גופא, ואנת לית לך גופא ולא איברים, ולית לך נוקבא, אלא אחד בלא שני, יהא רעוא דילך דתקרב אנת שכינתא לגבי קב״ה בכל דרגין דאינון אצילות דילה, דאינון נשמתין דבעלי מדות, נשיאי ישראל, חכמים, נבונים, חסידים, גבורים, אנשי אמת, נביאים, צדיקים, מלכים, כולהו דאצילות ע״כ ע״ש.