שובי שובי השולמית · פרק ג׳, ו׳

ועוד שים עיניך ולבך אל מאמר רעיא מהימנא בפרשת פנחס דף רנ״ז ע״ב וז״ל פקודא תליסר קרית שמע ואית למנדע דאיהו אתקרי חכם בכל מיני חכמות ומבין בכל מיני תבונית, וחסיד בכל מיני חסדים וגבור בכל מיני גבורות ויועץ בכל מיני עצות וצדיק בכל מיני צדקות ומלך בכל מיני מלכות עד אין סוף עד אין חקר, ובכל אלין דרגין בחד אקרי רחמן ובחד אקרי דיין והכי בכמה דרגין עד אין סוף, אי הכי שנוי אית בין רחמן לדיין, אלא קודם דברא עלמא אתקרי הוא בכל אלין דרגין על שם בריין דהוו עתידין להבראות, דאי לאו בריין דעלמא אמאי אתקרי רחום אלא על שם בריין דעתידין, ובגין דא כל שמהן אינון כנויין דיליה על שם עובדין דיליה, כגוונא דא ברא נשמתא בדיוקנא דיליה דאתקריאת על שם פעולות דילה בכל אבר ואבר דגופא דאתקרי עלמא זעירא כגוונא דמארי עלמא אתנהיג בכל בריין ובכל דרא כפום עובדוי, כך נשמתא כפום עובדוי דכל אבר ואבר, ההוא אבר דעביד ביה פקודא אתקרי נשמתא לגביה חמלה וחסדא תנא ורחמי, ובההוא אבר דעביד ביה עבירה אתקרי נשמתא לגביה דינא, וחימה וכעס, אבל לבר מן גופא למאן תהא חמלה או אכזריות, אוף הכי מארי עלמא קודם דברא עלמא וברא בריין דיליה, למאן אתקרי רחום וחנון או דיין, אלא כל שמהן דיליה אינון כנויין ולא אתקרי בהון אלא על שם בריין דעלמא, ובגין דא כד מארי דרא אינון טבין איהו אתקרי לגבייהו יהו״ה במדת רחמים, וכד מארי דרא אינון חייבין אתקרי אדנ״י במדת הדין, לכל דרא ולכל בר נש כפום מדה דיליה, אבל לאו דאית ליה מדה ולא שם ידיע כגוונא דספיראן דכל ספירה אית לה שם ידיע ומדה וגבול ותחום, ובאלין שמהן מארי עלמא איהו אתפשט ואמליך בהון ואתקרי בהון ואתכסי בהון ודר בהון כנשמתא לגבי אברים דגופא, ומה רבון עלמא לית ליה שם ידיע ולא אתר ידיע אלא בכל סטר שלטנותיה, אוף הכי לית לה לנשמתא שם ידיע ולא אסר ידיע בכל גופא אלא בכל סטר שלטנותא ולית אבר פנוי מינה, ובגין דא לית לרשמא לה בחד אתר, דאי לאו הא חסר שלטנותא בשאר אברים ולא לאתקרי לה בשמא חד או בתרין או בתלת דאיהי חכמה מבינה ואית לה דעת ולא יתיר, דאי עביד הכי הא חסר לה משאר דרגין, כ״ש למארי עלמא דלית לרשמא ליה באתר ידיע או לאתקרי ציה בשמהן או לשנאה ליה בהון או לשלשא ליה, כגון דרגא דמרכבתא דאתמר בה קדושה לך ישלשו, דכל דרגין דכל מרכבות דיליה אינון משלשים כגון האבות הן הן המרכבה, דאינון דמות אריה שור נשר דאינון מרכבה לאדם דאתמר עליה ודמות פניהם פני אדם, ומסטרא דנוקבא איהי מרכבה לגבייהו, ובגין דא אתמר עלה קדושה לך ישלשו ואוף הכי אתוון דאינון אנפין דחיוון משולשין כגוונא דא יהיו הו״י וה״י ה׳ רביעאה קדושה לך ישלשו איהי שלמים דכלהו לאשלמא בכלהו שם יהו״ה, אבל למאריה דכולא לית לשלשא ביה בשמהן ולא באתוון, אלא איהו אתקרי בכל שמהן ולית ליה שם ידיע וכל שם ושם אסהיד עליה דאיהו אדון כל עלמין אסהיד עליה שם אדנ״י ולית דידעין דאית בר נש דירית תלת מאה ועשר עלמין הה״ד להנחיל אוהבי יש, כפום דרגא דיליה דאתקרי יש מאין ודא חכמה עילאה, ואית בר נש דלא ירית אלא עלמא חד כפום דרגא דיליה כמה דאוקמוהו כל צדיק וצדיק יש לו עולם בפני עצמו, והכי ירית עלמין כל בר נש מישראל כפום דרגא דיליה לעילא, אבל למארי עלמא לית לרשמא ליה עלמין בחשבן אלא אדון כל עלמין ואדנ״י קא סהיד עליה, אוף הכי יהו״ה מניה תליין כל הוויין ואיהו וכל הוויין דיליה סהדין על מארי עלמא דאיהו הוה קודם כל הויין ואיהו בתוך כל הויה ואיהו לאחר כל הויה, ודא רזא דסהדין הוויין עליה היה הוה ויהיה, דינא בהיפוך אתוון אדנ״י ובגין דא אמרו רז״ל דינא דמלכותא דינא, שם אל סהיד על מארי דכלא דלית יכולת לכל שם והוי״ה ודרגא כ״ש לשאר בריין פחות מנה הה״ד כלא חשיבין ובמצבייה עביד בחיל שמיא וכו״ אלהים סהיד על אלהות דיליה דאיהו אלהים ואלהי האלהים, ואיהו אלוה על כולא ולית אלוה עליה, צבאות סהיד עליה כדכתיב וכמצבייה עביד בחיל שמיא, שדי סהיד דכד איהו אמר לעולם דיעמוד בתחומיה ולא יתפשט יתיר, ואוף למיא ורוחא ואשא, ואוף הכי כל הוי״ה ושם סהדין עליה דכד הוה איהו צריך לאתקרי בשמהן אלין או בשאר כנויין כגון רחום וחנון ארך אפים וכו׳ דיין אמין חזק וסגיאין, בכל אינון שמהן וכנויין אתקרי על שם כל עלמין ובריין דילהון לאתחזאה שולטנותיה עלייהו, אוף הכי נשמתא על שולטנותא דכל איברים דגופא אמתיל לה לגביה, לאו דאיהי אדמיא ליה איהי בעצמה דהוא ברא לה, ולית אלוה עליה דברא ליה, ועוד נשמתא אית לה כמה שנויים ומקרים וסיבות דאתקריאו לה מה דלאו הכי למארי כלא, ובג״ד היא אדמיא בשולטנותא דילה על כל איברי גופא אבל לא במלה אחרא עכ״ל.