וזה הענין נרמז בתיקונים באומרו לגו יו״ד ה״א וא״ו ה״א שקיו דאילנא ונודע כי עשרה אותיות שם מ״ה הם כנגד עשרה הויו״ת המנוקדות שאמרנו שהם שקיו דאילנא כמ״ש בס׳ קהלת יעקב, ובתיקון ההוא אמר קודם חסד דרועא ימינא גבורא דרועא שמאלא ת״ת גופא באמצעיתא לגו מכולא יו״ד ה״א וא״ו ה״א וכו׳ אבל בך לית דמיון מכל מה דלגו ולבר, הרי כי כל אלו השמות והויו״ת אינם עצמות הא״ס רק נשמת הספירות וא״כ כל אלו בכלל לו ולא למדותיו, רק הכונה היא שיכוין אל אור של א״ס ב״ת השוכן בקרבם ומחיה את כולם כי גם אלו השמות הנקראים נשמות צריכות חיות מן הא״ס אלא שהא״ס באמצעות אלו הנשמות שוכן בתוך מדותיו ומאיר בהם, כי אין הא״ס שוכן בתוך שום כלי ואפילו בפנימי, רק הא״ס שוכן בתוך הנשמות ובאמצעותם מאיר אל הכלי, וז״ש בתיקונים יו״ד ה״א וא״ו ה״א שקיו דאילנא לסלקא כולא עד א״ס כי באמצעות שם מ״ה שהוא שקיו דאילנא מעלה גם את הכלים לקבל החיות מן אור א״ס כי הא״ס שוכן בתוך יחידה דא״ק ובה מתפשט אור א״ס ובאמצעות חיה דאד״ק מאיר אל נר״ן דאד״ק, ואד״ק מתלבש אורו בעתיק ועתיק באריך ואריך באו״א וזו״ן ועד״ז עד סוף כל העולמות.
שובי שובי השולמית · פרק ג׳, ל״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1911
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שובי שובי השולמית, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
