וזה לשון הרב בס׳ קהלת יעקב שער ג״ע וציור העולמות ונמצא הכלל העולה בקצרה כי א״ס ב״ה מקיף כל העולמות בהשוואה גמורה, ומצד האחד שהוא הנקרא עתה ראש א״ק נפתח צינור אחד ונמשך אור הא״ס ביושר מעילא לתתא תוך האד״ק כולו ושם נפסק בסיום האד״ק הנז׳, ונמצא כי הא״ס מאיר לכל העולמות בשני אופנים מבית ומחוץ כי הוא סביב כל העולמות ובפנים הוא תוך האד״ק הנז׳ אשר האד״ק הוא פנימי ומתלבש תוך כל העולמות כולם ונמצא כי אור היושר הפנימי של העשיה הוא היותר רחוק מן אור הא״ס הפנימי המתלבש תוך א״ק ואור העגולים של העשיה הם היותר רחוקים מאור א״ס המקיף לכל העולמות, ובזה תבין גדרי מעלות כל העולמות כסדרן כי האד״ק בין בחי׳ הפנימיות והיושר שלו בין בבחי׳ העיגולים שלו הוא דבוק בא״ס תכלית הדבקות ואחריו הוא האצילות המתרחק מן הא״ס בין בבחיי׳ היושר בין בבחי׳ העיגולים ואינו יונק ממנו אלא ע״י האד״ק עכ״ל.
שובי שובי השולמית · פרק ג׳, ל״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1911
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שובי שובי השולמית, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
