והנה הגוף לא ימעול שום פעולה שאינה בכח הנפש כי בנפש יש כח כל הפעולות שבגוף כאלו תאמר כח שבו ישמע, וידבר, ויראה, ויקח, ויתן, ויעשה, ויהלך, ויהרהר, ויכעוס, וירחם, וכל שאר הפעולות שבאדם ישנם בנפש באחדות ומתפשטות ויורדות מבחינה לבחינה עד הגוף שמתפרדות בחושים שונים ובאיברים רבים שמוציאים פעולות הנפש מדקותם ואחדותם אל פעולות רבות וגשמיות, כמו כן בכתר א״ק כל הפעולות והנמצאים הם שם בכח ובאחדות גמור ומתפשטות ממנו בהסתעפות והשתלשלות מבחינה לבחינה עד עולם האצילות שהוא המוציא הפעולות מדקות ואחרות כתר א״ק אל פעולות עבות ונבדלות אלו מאלי, והכל חי וטבע מהפועל האמיתי היא האיים נשמה לנשמות, אשר על ידי הכתר דא״ק מהווה כל ההויות ופועל כל הפעולות ומקיים כל הנמצאות, כי בהשפיע הא״ס אל כתר א״ק יורד השפע ממנו אל השרשים שהם שאר הספירות דא״ק ואל הענפים שהם ספירות עולם האצילות, וכמו השקאת האילן שאין משקין הענפים אלא מכח לחות השרשים אז מתערים כאזרח רענן הענפים, ועי״כ עושה פרי למעלה.
שובי שובי השולמית · פרק ג׳, כ״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1911
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שובי שובי השולמית, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
