וזהו שאמר בזוהר פ׳ תרומה דף קע״ו מאנא כולי האי לא אתקרי אלא מסטרא דילן, ומסטרא דילן אשתמודע כולא דהא לעילא כולא בחד מתקלא סלקא לא שני ולא משתני כמה דכתיב אני ה׳ לא שניתי, א״ר יהודה כולהו בוצינין (פי׳ ספירות עולם האצילות) נהירין מחד (הוא א״ק) ומחד תליין (כתר דא״ק) ובוציני אינהו חד כלא דהא לא בעו לאתפרשא ומאן דפריש לון כאלו אתפרש מן חיי עלמא עכ״ל, הרי מבואר כי הריבוי והשינוי המיוחס אל הספירות הוא מסטרא דילן דהיינו מצד השפעתן שהם כוללים כל דרכי ההנהגה, אבל מצד עצמן הם אחדות מיוחד.
שובי שובי השולמית · פרק ג׳, כ״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1911
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שובי שובי השולמית, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
