שובי שובי השולמית · פרק ג׳, כ״ו

ודע עוד כי אלו הספירות עם היות שהם עשרה במנין הם אחד באחדות שהם מיוחדות במאצילם בלי פירוד כלל, והם נכללות בבחינת הוי״ה א׳ כי קוץ היוד הוא כתר והיו״ד חכמה והה׳ בינה והוא״ו ו״ק וה״א אחרונה מלכות, ושנינו בספר יצירה עשר ספירות בלימה נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן כשלהבת קשורה בגחלת, ופירש הרמב״ן זלה״ה וז״ל פירוש אע״פ שהדברים נחלקים בחכמה ובתבונה ובדעת אין הפרש ביניהם שהסוף קשור בתחילתו וההתחלה בסוף והאמצע כלול מהם וסימן לדבר שלהבת וגחלת וזוק, כד״א רשפיה רשפי אש שלהבת יה כלומר שהכל מתייחד כלהב אש המתייחד בגוונין וכולם שוין בעיקר אחד עכ״ל, וכן אמרו בזוהר אע״ג דאינון חד אתפרשן בגוונין כי כמו שיש בשלהבת שינוי גוונין לבן אוכם אדום ותכלת ועכ״ז הם אחד שהם מיוחדות וכולן שוין בעיקר אחד כמו כן בספירות כי אע״פ שנאצלו לא נפרדו ח״ו, ומה שנייחס להן מספר ורבוי וחלקים אינו מצד עצמן, כי אם בערך פעולתן בעולמות התחתונים.