שובי שובי השולמית · פרק ג׳, י״ז

ונמשיל משל נאה אל אבן החלמיש שמוציאין ממנה אש על ידי הכאת הברזל בה ומן האש יוצא ברק, ועתה לפי האמת יצדק שהאש ההוא ממש היה בתוך האבן, והיה האבן נחלק לרבוי החלקים כפי חלקי הניצוצות הניתזים ממנו, זה ודאי לא ישפוט שכל המשכיל, אלא אדרבא האש ההוא נעלם בתוך האבן ומיוחד בו יחוד אמיתי וחזק באופן שאין בין האבן והאש שבתוכה חלוק ופרוד כלל, כן הדבר בעצם האלהות הפשוט קודם התפשטו לנהל התחתונים היו הספירות מתיחדים איש באחיו וכולם מיוחדים בעצמותו וקשורים בו קשר אמיץ וחזק, עד שכמעט לא יצדק בו שם מציאות הספירות כלל אלא יחוד האמיתי והיחוד הזה והדקות הנז׳ הוא מקור הספירות הנעלמים בתוכו הנקראים צחצחות עליונות אשר מהם נאצלו עוד צחצחות אחרות שלא יצדק בהן עדיין אפילו לשון צחצחות כאשר יתבאר בשער הצחצחות בס״ד עכ״ל זלה״ה.