שובי שובי השולמית · פרק ב׳, ל״ח

באופן שלא יתבהל לב האדם הרואה מדות וספירות וציורים למעלה, כי כל בחינות אלו הוא בכלים או באורות עצמם בהיותם מתלבשים תוך הכלים וזהו מחולשת הכלים שאין בהם כח לקבל יותר ממספר ומדה קצובה הראוי להם, אשר לסיבה זו נקראים מדות וספירות ממש, ויש רשות ביד האדם לכנות להם מספר וקצבה כנזכר במאמר הנז׳ וז״ל ויכילנא למעבד חשבן תמן. אמנם באורות הפנימיים עצמם אין להם קץ וסוף ח״ו, וזה מחמת התקשרותם בא״ס כי ממנו יוצאים ואליו חוזרים ברצוא ושוב, וכל הנותן קץ ומספר וגבול באורות אלו בהיותם שלא בתוך הכלים הרי הוא מקצץ בנטיעות ואוי לו אוי לנפשו, וכמו שאמר לעיל במאמר ווי ליה מאן דישוי ליה בשום מדה וכו׳ וכד אסתליק מההיא מדה לית לית מדה ולא דמיון ולא צורה וכו׳ עכ״ל זלה״ה.