ואלה שמות הספירות וכך סדרן, כתר חכמה בינה גדולה גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות, והן נאחזות בו ונאחזות זו בזו כדמיון האיברים באדם, צא ח״ו שיש בהם צורה ודמות, כי הם ספירות רוחניות דקות מן הדקות פשוטות בתכלית, והן מאורות אלהיות יודעות ומשיגות את קונם כל אחת כפי מעלתה ומדרגתה, ויש בגוף האדם סימנים ורמזים דוגמא לדברים הרוחניים שנאמר נעשה אדם בצלמנו כדמותנו והכל דוגמא לפרקי המרכבה, ולפיכך אמר הכתוב הוא עשך ויכוננך, וארז״ל מלמד שברא הקב״ה כונניות באדם, וזהו ומבשרי אחזה אלוה, משל למה״ד לאותיות יד ועין שהם זכר לתבנית העין או היד, וכן אותיות ראובן הם זכר לתבנית ראובן, ואין אלו האותיות הם הצורה עצמה של ראובן ותבניתו ומהותו, אלא רק זכרון שאלו אותיות ראובן הכתובים הוא סימן כנגד אותו עצם ותבנית הידוע של ראובן, וכן צורת האיברים שבנו הם עשויים כדמיון סימנים לעניינים סתומים עליונים שאין הדעת יכולה לדעתם, ואין מהות יד כמהות יד ועין כמהות עין וכמש״ה ואל מי תדמיוני ואשוה.
שובי שובי השולמית · פרק ב׳, ל״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1911
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שובי שובי השולמית, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
