שובי שובי השולמית · פרק ב׳, כ״ט

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

והנה כל מה שדברו באידרא קדישא מפרקי המרכבה העליונה בגולגלתא דרישא ובחללין דמוחא ודיקנא וכו׳ וכל מה שכתיב בשיר השירים לא יעלה בדעתך חלילה שידברו במהות האל הקדמון, רק הוא בספירות הנאצלות ממנו אשר בהם הוא מתלבש אחרי שהמציאם. וכן כל מה שאמרו בסוד שיעור קימה הכל הוא בספירות, אבל במיוחד במציאותו אין לומר עליו לא ראש ולא סוף לא ימין ולא שמאל לא מעלה ולא מטה, וכן אין אות ולא חג ולא עוקץ ולא כתר אות ולא דבר שיורה על אין סוף ית׳, ואפילו ברמז, שלפי רוב העלמו אין דבר שמורה עליו הוראה פרטית, אלא כלובן הגויל המקיף את כל האותיות מבפנים ומבחוץ, יש קצת רמז שהוא יתברך מקיף את כל העולמות מבית ומחוץ, והוא יודע הכל ומשגיח על הכל, ועל זה ארז״ל כל אות שאין הגויל מקיף אותה פסולה, שכמו שהגויל סובל אס האותיות שהוא כלל ההויות, כן הוא יתברך סובל את כל העולמות בלי עמל ויגיעה וכו׳.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1911

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שובי שובי השולמית, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.