וכן מצינו בס׳ יצירה המיוחס לאברהם אע״ה שמכנה לעולם עשר ספירות בלימה, ופי׳ הרמב״ן ז״ל שהכוונה עשר ספירות בלי מהות השם, וגם כי הם בלומות לפני קונם, עוד שם ואדון יחיד מושל בכולן ממעון קדשו עד עדי עד, ואם הוא מושל בהם על כרחך יש לך להאמין שאין מהות השם מהות הספירות, עוד שם ולפני כסאו הם משתחוים נראה בהדיא שהמיוחד במציאותו מתעלה עליהם, ועוד אמרו במדרש הנעלם עשר ספירן איהו בהו ואנון ביה, ולא אמרו איהו אינון ואינון איהו, דלאו כלא חד, אלא איהו בהו, כי הוא כנשמה בתוך הגוף, ואנון ביה, כי הם קשורות בו כשלהבת בגחלת או כגוף בנשמה וכו׳.
שובי שובי השולמית · פרק ב׳, כ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1911
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שובי שובי השולמית, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
