שובי שובי השולמית · פרק ב׳, ט״ו

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אמנם עתה בזה״ז ששלי״ת באו כל דברי רבינו זלה״ה מסודרים יפה יפה כפי שמועות האמתיות ששמע רבינו מהרח״ו ז״ל ממנו, והוא אחר פטירת רבינו זלה״ה טרח ויגע בהם יגיעה גדולה עד שסידרם יפה יפה, וגם עור שנתמעטה הקליפה בזה״ז ויש סייעתא דשמייא לאדם הלומד לש״ש שלא יכשל, הנה בודאי כל אדם שיודע ערכו ונזהר לבלתי יוסיף או יגרע ח״ו מדעתו, ואם יתקשה באיזה קושיא ידע שהקושי בא מחסרון ידיעתו, והכל הם דברי אלהים חיים, הנה ודאי שאין כאן שום חשש בלימוד ואין לו לאדם לפטור עצמו מן הלימוד הקדוש הזה, ורק יזהר וישמר בכל האזהרות שהוזהר בהם בענין לימוד הזה וה׳ לא ימנע טוב להולכים בתמים.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1911

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שובי שובי השולמית, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.