שובי שובי השולמית · פרק ב׳, ט״ז

והא לך מ״ש הרב המקובל מהר״י אירגאם ז״ל בספר שומר אמונים בעיקר החמישי שאינו גוף ולא כח בגוף וכו׳ וז״ל הנה הרחקת הגשמיות מן האלוה היא הסכמה מכל חכמינו ז״ל מוכרחת מן הסברא ומן הכתובים, אמנם לא הכל יודעים מהו ענין המוגשם ומהו ענין הרוחני הפשוט, ולכן רצוני להאריך מעט בענין זה כדי להצילך מעט מן הטעות שטועים בו כמה וכמה אנשי זמנינו. הנה רבים חושבים לדמות האלוה שהוא אור גדול זך ובהיר וכיוצא בחושבם שענין זה אינו גוף, והוא תכלית השבוש והטעות, כי האור עם היותו יקר שבמחושים עכ״ז הוא גשמי, ואין לך שום דמיון מתדמה שלא יהיה דמות הגוף, וכמ׳ש האר״י זלה״ה בסוף ספר מבוא שערים כי הכח המדמה שבאדם אינו יכול לצייר רק ציור גשמי וחומרי לא בציור רוחני הנקרא צורה ונפש, אבל השכל שבאדם ישיג מציאות הצורה עצמה, וישיג החומר כמותו ותכונתו, אך זהו דוקא על ידי כח הדמיון שהוא כלי השכל וכו׳ עכ״ת דבריו. והנה מכאן תלמוד מהו ענין הפשוט הרוחני ומהו ענין המוגשם, כי כל הנכנם בשכל הוא פשוט בעבור שהשכל אינו גשם, וכל הנכנם במדמה הוא מוגשם, ולעולם לא יוכל ציורו להמלט מעקרי הגשם בעבור שהוא כח גופני, ולכן אף הדברים שאינם גשמיים הוא מדמה אותם גשמיים.