שובי שובי השולמית · פרק ב׳, י״ד

וכמו שכתב מהרח״ו ז״ל בהקדמתו לשער ההקדמות וז״ל ואשכילך ואורך דרך זו תלך, דע כי מן היום אשר מורי זלה״ה החל לגלות זאת החכמה לא זזה ידי מתוך ידו אפילו רגע אחד וכל אשר תמלא כתוב באיזה קונטריסים על שמו ז״ל ויהיה מנגד מה שכתבתי בספר הזה טעות גמור הוא כי לא הבינו דבריו, ואם יש בהם איזה תוספת שאינו חולק עם ספרנו זה אל תשית לבך בקבע אליו, כי שום אחד מהשומעים את דברי קדשו לא ירדו לעומק דבריו וכונתו ולא הבינום בלי שום ספק, ואם יעלה בדעתך לחשוב שתוכל לברור הטוב ולהניח הרע אל בינתך אל תשען, כי הדברים האלו אינם מסורים אל לב האדם כפי שכל אנושי, והסברא בהם סכנה עצומה, ויחשב בכלל קוצן בנטיעות ת״ו לכן הזהרתיך ואל תסתכל בשום קונטריסים הנכתבים בשם מורי ז״ל, זולתי במה שכתבנו לך בס׳ הזה, ודי לך בהתראה את עכ״ל ז״ל. והן הן הדברים אשר כתבנו בחששת רבינו זלה״ה בצווי הנז׳ להר״י הכהן ז״ל על החברים, וכבר, ידעת כי הצלחת רבינו מהרח״ו בהשגת החכמה שזכה לירד לעומק כונת דברי רבינו ז״ל ולא החטיא, הכל הוא מצד גודל קדושת נשמתו שהיתה גבוהה מאד. זאת ועוד שהשקהו רבינו זלה״ה מן בארה של מרים אשר בתוך ימה של טבריה, ובזה נתיישבה החכמה בלבו וקלט כל הדברים הנפלאים האלה בזמן מועט ולא שינה בהם ולכן סמך עליו רבינו האר״י זיע״א כי ידע ג״כ שבודאי לא יוסיף אפילו אות מדעתו וכאשר תמצא כן בכל ספריו שהיה נזהר בענין זה מאד מאד.