ולפי שעה זאת אשיב הלא מראש הנה זאת חקרנוה ראשונים שאלו אמאי לא אתא משיחא בימי חסידים הראשונים ובימי רשב״י וכל קדושים עמו אשר היו דבקים בו יתברך והיו נשמות עליונות, ובעוסקם בתורה היתה האש מלהטת סביבם ומלאכי השרת מוקפים חומה ואליהו זכור לטוב הוה מתרחיש להו כאשר ידבר איש אל רעהו וכביכול גוזר נזרה ואינהו ביטולי בטלוה דהוו מתקפי ברחמי ונהרות המושכין עד דאתבסם עלמא וחדל להיות לצרה, ומדוע בושש לא בא בן ישי הלא דוד מסתתר באותם הימים, ועוד יש לחקור מדוע ספר הזוהר הקדוש לא נתגלה לאמוראים ורבנן סבוראי והגאונים ולגדולי הרבנים ואיך נתגלה אח״כ בדורות הגרועים מהם.
שובי שובי השולמית · פרק א׳, ל״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1911
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שובי שובי השולמית, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
