שובי שובי השולמית · פרק א׳, ל״ג

ומענין לענין אמרתי אעלה אשר השבתי למשכיל אחד, שאל שאל האיש לנו דהרי התלמוד הקדוש נעשה ונגמר מרבבות אלפי רבנן אשר בכל דור ודור מימות רבי ועד רב אשי אשר היו לומדים פמליות פמליות ועד אחרן בימי רב אשי אוספו אספה ממעונות אריות כלהו רבנן, ויהי ביום כלות כלה דאדר וכלה דאלול היו לומדים מסכתא אחת בכל כלה באסיפה גדולה וזמן קהלה היא וכבודו עליהם יראה בעמוד אש כאשר קבל רבינו יהודה בר ברזלי שהיה עמוד של אש יורד מן השמים בכלה דאדר ובכלה דאלול והיינו דקאמרינן סוף פרק היה קורא דף י״ו א״ר אשי בני מתא מחסיא אבירי לב נינהו דקא חזו יקרא דאורייתא ולא מגייר גיורא מנייהו וכמ״ש התוס׳ שם, ואז היה נכתב התלמוד על יד על יד בהסכמת כל האמוראים אלפי רבבא ולכן חייבים כל ישראל לשמוע ולשמור כל הכתוב בתלמוד במצות ה׳ אלהינו ע״פ התורה אשר יורוך, אם כן אפוא זוהי שקשה שראינו כמה חומרות ועונשים בספר הזוהר בדינים מדינים שונים אשר לא נראו בתלמוד הקדוש, וגם בדינים הנזכרים בש״ס לא נכתבו כל העונשים הקשים שיש בזוהר הקדוש הן הנה אמרי משכיל דורש בהרחבה.