והנה כזאת וכזאת תמצא בזוהר תרומה דף קס״א ע״ב וז״ל ואפילו כל אינון בני עלמא עד לא ייתון בהאי עלמא כולהו קיימין בקיומייהו ובתיקונייהו כגוונא דקיימי בהאי עלמא בחד אוצר דתמן כל נשמתין דעלמא מתלבשן בדיוקנייהו, ובשעתא דזמינין לנחתא בהאי עלמא קרי קב״ה לחד ממנא וכו׳ וא״ל זיל אייתי לי רוח פלוני בההיא שעתא אתייא ההיא נשמתא מתלבשא בדיוקנא דהאי עלמא וכו׳, ואומי לה דכד תחות להאי עלמא דתשתדל באורייתא למנדע ליה ולמנדע ברזא דמהימנותא דכל מאן דהוי בהאי עלמא ולא אשתדל למנדע ליה טב ליה דלא יתברי וכו׳ הה״ד אתה הראת לדעת וכו׳ לדעת למנדע ולאסתכלא בהאי עלמא ברזא דמהימנותא, ברזא דאורייתא וכו׳ ע״ש.
שובי שובי השולמית · פרק א׳, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1911
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שובי שובי השולמית, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.