שער רוח הקודש · פרק מ״ד, ח׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

והנה ענין גע זה הוא סוד עוג מלך הבשן וצריך לבאר לך ענינו כדי שתכוין בו היטב. דע כי הנה כמו שביארנו איך יש בחי' ז"א והוא כולל שני פרצופי' פרצוף אחד מראשו עד החזה שלו ופרצוף ב' מן החזה ועד רגליו והם נקרא ישראל ויעקב ושניהם נקראי' פרצוף אחד וכן יש במלכות שהיא נוקבא דז"א פרצוף אחד וכוללת ב' פרצופין ועומדי' באחורי ז"א כנודע והם פרצוף אחד מכנגד ראש ז"א עד החזה ופרצוף שני מכנגד החזה שלו ועד רגליו ואלו נקראי' לאה ורחל וז"ס פסוק ואהב יעקב את רחל כי יעקב ורחל שוים ממש והם זה כנגד זה והנה נודע כי באחוריי' של ז"א נאחזים דיני' וגבורות ויש שם כנגדו באחוריו בחי' ז"א אחד והוא נקרא עבד של ז"א הראשון נקרא עוג מלך הבשן והוא אליעזר עבד אברהם והוא כולל ג"כ ב' פרצופין כדוגמת הז"א הראשון שבצד הפני' וכן באחוריי' של הנקב' יש ב' פרצופין אחרים כנגד לאה ורחל ונקראי' שתי השפחו' והם זלפה ובלה' וכמו שהנוקב' דצד פנים נקראת בלשון שנים לאה ורחל גם השפחות שתי' זלפה ובלהה וכמו שהז"א עם היותו שנים נקרא אחד בלבד גם העבד הנז' נקרא אחד אעפ"י שהוא שנים והנה ג"כ כמו שיש בז"א הנקרא יעקב אנו אומרי' שיש לו ארבעה נשים שתים גבירות ושתים שפחות שהם לאה ורחל בלהה זלפה כן העבד הזה יש לו ארבעה נשים שתי' גבירות ושתי' שפחות כי כח אלו קשור באלו ועל אלו נאמר וכל אחוריה' ביתה כי הכל הוא בקדושה ולכן עבד זה אינו כשאר העבדים שהם שאר האחוריי' שיש בכל הקדושה למטה מאלו כי כל שאר האחוריים הם קליפות עבדים ארורי' בסוד ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו. אבל עבד הזה שהוא האחוריי' של ז"א יצא מכלל ארור ונכנס בכלל ברוך כמ"ש ח"זל על פסוק ויאמר בא ברוך ה' והנה פסוק זה אמר לבן אותו שהוא סוד לבנון אבא עילאה אבי ארבעה נשים שהם לאה ורחל זלפה בלהה אשר נתנם ליעקב מצד פנים וכנגדו ניתן לעבד הזה כנגד האחו' וז"ס פסוק כי רק עוג מלך הבשן הנה ערשו ערש ברזל שהם ר"ת בלהה רחל זלפה לאה אשר אלו הם נשותיו והם בחי' המטה והערש שלו והבט וראה איך בתיבת ברז"ל הוזכרו בלהה עם רחל וזלפה עם לאה כי כן הסדר. גם התחיל בשפחות תחלה כי היותר קרובים אל העבד הנז' שהוא עוג הם השפחות גם הקדי' תחילה רחל ושפחתה כי שם עיקריות וכח האחוריי' וז"ס מ"ש הנה הוא נשאר מיתר הרפאי' כי נשאר ויצא מכלל יתר העבדי' הארורי' ונכנס בכלל ברוך והנה כל הנקבות הם הוי"ה דההי"ן שהוא ארבע אמות רחבו והם ד' אותיות ההוי"ה ותשע אמות ארכה שהם ט' אותיות המלוי דההי"ן והנה אמרו הלא היא ברבת בני עמון הענין הוא כי הנה נודע שנה"י של הבי' הם הנכנס ' בסוד מוחין בז"א וכבר נודע כי ז' תחתונות של בינה הוא שם ס"ג אבל ב' עליונות שלה שהם חו"ב שבה הם אהי"ה דיודי"ן והנה כאשר מתפשטת בינה בז"א אינו אלא ג' אחרונות שלה ששם הוא ס"ג כנז' ועם עשר אותיותיה' ע"ג הנה כמו שמפנימיות הבינה נאצל פנימיות ז"א כן מן האחוריי' של שם ס"ג הנז' של הבינה העול' ע"ג כנז' משם נאצל אחורי ז"א שהוא העבד הזה ולכן נקרא עוג מלך הבשן חסר ו' ולפעמים נק' עוג מלא ו' לרמוז כי הוא בחי' הוא"ו כי גם ז"א נקרא ו' כנודע גם בזה תבין למה נקרא עוג מלך הבשן אליעזר עבד אברהם כנז"ל כי גם שם אליעזר נמשך משם ס"ג כמו שהודעתך ביחוד אחד שפירש לי מורי ז"ל עם ר"א בן הורקנוס וע"ש והנה שם ס"ג הזה הנקר' עוג כנז' הנה שרשו הוא בבינה אשר השרש שלה הוא אהי"ה דיודי"ן כנז"ל והוא בגי' נע"ם בסוד ויהי נועם ה' אלהינו כמבואר שם והנה כנגד אחורי שם זה ביארנו ששם הוא רבת בני עמון שהוא היפוך נועם כמבואר בספר הזוהר בס"ת פ' וירא כי עמון דרגא דאתכסייא וכו' והנה כמו שז"א יונק מן נועם העליון כן העבד הזה יונק מן עמון העליון וזש"ה הלא היא ברבת בני עמון ולסבת גדולת העבד הזה הי' משה ע"ה מתיירא ממנו ויאמר לו אל תירא אותו. ונחזור לכונתינו כי צריך לכוין באותיות ג"ע אל כל הנז' אשר שם הם האחוריי' העליונים אשר משם נשתלשלו ג' עולמות הנז"ל הנז' בריש אדרת נשא והם סוד תנור וכירים יותץ ע"י אותיות ת"ץ כנז' גם תכוין להכניע גבורות ודינים עוג זה ולמתקם ולהסיר משם נשמות הע"ח ניצוצצין הנז' ר"ל נפש רוח שלהם בסוד נ"ר הנז' שהוא ר"ת נפש רוח כנז"ל. אח"כ בלילה האחרת א"ל שקודם שישכב יאמר פסוק נִשבע יְהוה וְלא יִנחם אתה כהן לעולם ושיכוין בו ממטה למעלה ויתתיל לכוין בס"ת של דברת"י מלכ"י צד"ק שהם בגי' ק"ך צירופי שם אלהי"ם כנודע. אח"כ תחבר עמו ל' של על ויהיו ק"ן ויכוין באהי"ה דמלוי ההי"ן. אח"כ יכוין בס"ת את"ה כה"ן לעו"לם עם הכולל שלהם והם בגי' צ"ו שהוא העולם השלישי מן הג' עולמות הנז"ל ביחוד הקודם לזה והוא עוד א"ל אדנ"י שהוא בגי' צ"ו והרי נרמזו עתה בפ' הזה ג' שמות אהי"ה אלהי"ם אדנ"י אשר ג"כ נתבארו לעיל בסוד נ"ר ותכוין להמתיק' ע"י החסד הנרמז באומרו אתה כהן לעול' שהוא החסד הנקרא כהן. אח"כ תכוין בס"ת של נש"בע יהו"ה ול"א ינח"ם שהוא שם גדול וקדוש ועיקר כל הכוונ' צריך שתכוין בשם זה שהוא עִהְאְםִ ונקודו מן הפסוק ההוא נשבע ה' ולא ינחם ושם זה בגי' קי"ו ותכוין כי הוא סוד בפ' נח נח הנז' בפסו' אלא תולדות נח נח וגו' והם סוד ונח מצא חן והם ב' הויו"ת ע"ד מלוי זה יוד הי ואו הה שהיא בגי' נח ותכוין להוציא נשמת הע"ח ניצוצין ע"י היו"ד שבמלוי ה"י ראשונה וע"י האלף שבמלוי הוא"ו להוציא הרוח וע"י הה' שבמלוי ה"ה להוציא הנפש. אח"כ תחליף זה השם בא"ת ב"ש והוא זצתי והוא בגי' אבגית"ץ עם הכולל ותכוין כי ע"י שם אבגית"ץ שהוא בגי' תק"ו נתצים ונהרסי' הדינים כמו שביארנו לעיל בסוד תנור וכירים יותץ ביחוד שעבר. אח"כ תכוין בר"ת נשבע יהוה ולא ינחם שהוא בגי' ע"ו שהוא שם ע"ב דיודי"ן ועם ד' אותיותיו הרי ע"ו.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1863

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שער רוח הקודש בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. מה עוד משתנה בהצגה מפורט במקורות ורישיונות. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.