שער רוח הקודש · פרק מ״ד, ט׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אח"כ בלילה אחרת א"ל שקודם שישכב יאמר פ' נעברה נא בארצך האמור במלך אדום בפ' חקת ושיכוין כי ר"ת נעב"רה נ"א בארצ"ך הוא ק"ב כמנין ג' מלויים של ע"ב ס"ג מ"ה ור"ת של לא נעבור בשדה הם פ"ב כמנין ע"ב ועשר אותיותיו ור"ת של לא נעבור בשדה ובכרם הם פ"ח שהם שם מ"ה דאלפי"ן ותכוין באות א' שבתוך הוא"ו שהוא שם אהי"ה ברבועו העולה מ"ד גם שם מ"ה אחר שיוסר אות א' ממנו ישאר מ"ד הרי ב"פ מ"ד הם פ"ח ותכוין כי מ"ד של אהי"ה הוא החיות של מ"ד דאלפי"ן ור"ת של ול"א נש"תה מ"י בא"ר הם צ"ח והם מלוי של ע"ב דיודי"ן שהוא בגי' מ"ו עם שם ב"ן שהוא בגי' צ"ח והם סוד מים זכרו' ומים נקבות ור"ת דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאל הם בגי' קנ"ה ועם הכללות הוא בגי' קנ"ו כמנין יוסף והכונ' היא כי יש שתי נקודות פנימיות אחת בזכר ואחת בנקבה והנה יוסף הוא יסוד שבזכר ואינו אלא קנ"ה כי הנקוד' הפנימית נעלמת וכן יש נקודה אחרת ביסוד שבה והוא בר"ת עד אשר נעבור גבולך והם ר"ת בגי' קכ"ד ועם הכולל בגי' קכ"ה והם החמש גבורות שביסוד הנקב' שהם ה' פעמי' כ"ה כ"ה וחסר עדיין נקוד' הפנימית הנעלמת שבה אשר עמה יהיה בגי' קכ"ו כמו שם אדנ"י ברבועו כזה א' א"ד אד"נ אדנ"י. אח"כ תכוין בד' תיבות אלו והם מי באר דרך מלך וכאן תהיה עיקר כונתיך ותכוון כי ר"ת מי בא"ר דרך הוא מֵבְ"דֶ והוא שם קדוש ונקודו בנקוד האותיות עצמם ובגי' הוא מ"ו כמלוי שם ע"ב דיודי"ן אח"כ תכוין בשם אחד קדוש והוא בִמֵיאְרֶ ונקודו הוא מר"ת נשתה מי באר דרך ותכוין לצרפו כזה בם יאר וב"מ הוא שם מ"ב ויא"ר עם כללותו הוא סוד ע"ב ק"ל עם עשר אותיות ההוי"ה ייאלפי"ן הרי רב"י (א"ש עם הכולל). אח"כ תכוין באר והם ב' יחודים הנודעי' שהם יה"וה אלהי"ם יה"וה אדנ"י ודרך הם ב' פעמים היחיד הנז' של יהו"ה אלהי"ם שהיא שני פעמים יב"ק. אח"כ תכוין מ"י בא"ר שהוא בגי' אברהם ה' פי' כי אברה' היא רח"ם של האשה ובה ה' גבירות הנקרא מי באר עצמה אשר שם הוא דרך המלך שהוא ז"א בסוד דרך גבר בעלמה מהו דרך המלך. אח"כ תכוין בס"ת מ"י בא"ר דר"ך שהם ירך ותכוין כי יש ה' חסדים וה' גבורות והם עשרה הויו"ת ומכפר' קלק"ל והם בדעת הזכר אבל בדעת הנקב' אין שם רק ה' גבורות והם ק"נ ארת וע"י זווג הזכר נותן בה החמש' חסדים אשר עמה' הם בגי' ס"ר והוא סוד וירא ה' כי סר לראות כי העיני' הם ממש כנגד הדעת אשר שם הראי' ושם הוא ס"ר שהם קלק"נ כ שם היה ראיית והסתכלות משה בסוד וראית את אחורי והנה כשיורד ק"נ של הגבורות של ראשה למטה ביסוד שלה אשר למטה מבחי' הירך אינו יורד רק ק' לבד ומתחברי' עם ה' החסדי' שנתן בה הזכר שהם ק"ל ונעשי' ר"ל כמנין ירך וחסירי' ממנה לה' פי' הענין הוא כי נשארים ה' ווי"ן בה' קצותיה שהם בגי' נ' והמאה מהם יורדים ביסוד שלה ואיתם הנ' אשר נשארי' למעלה בה' קצותיה נקראי בדברי רז"ל מגדל הפורח באויר. אח"כ תכוין. ברי"ש של מלת דר"ך ובר"ת של מי באר והם רמ"ב אח"כ תכוין בר' ההיא עם י"א כל מי באר ויהיו רי"א והוא בגי' רי"ב הנז"ל שהם ע"ב ק"ל ועשר אותיות ההוי"ה של האלפיי"ן אח"כ תחזיר לראש הפ' בס"ת של נעברה נא בארצך שהוא בגי' כ"ו כנגד שם יהו"ה ועם ס"ת של מלת לא הוא בגי' כ"ז במנין אותיות התור' ותכוין כי עתה יורדים ה' גבורות מנצפ"ך מן הזכר אל הנקבה וכדי שלא יתאחז החצוני' שהם באחוריי' של אנו לכן אני מחברי' עמהם שאר הי"ב אותיות. אח"כ תכוין בס"ת אנו והם נעברה נא בארצך לא שהוא שם קדוש אחד והוא האבא ואיני זוכר יותר בזה מה שאמר בזה. (אמר שמואל אפשר לומר כי גם שם זה עולה בגי' ז"ך כמנין כ"ז אותיות שבתורה כמש"ל) אח"כ תכוין בס"ת אלו עד אשר נעבור גבולך שהם בגי' תכ"ד שהם ב' פעמי' רי"ב רי"ב אשר לעיל ביארנו עניינם והם ע"ב ק"ל ועשר אותיות ההוי"ה דאלפי"ן והיותם שנים הוא האחד ביצירה והאחד בעשיה זש"ה דברי ריבות בשעריך אשר שם נאחזי' הקליפות והם תרין ריבות כנז' בתיקונין כי צריך להריב עם הקליפות שלא יאחזו בהם החצוני' בשני השערי' שהם יצירה ועשיה זכר ונקבה בסוד זה השער לה' ובסוד פתחו לי שערי צדק ואחר הכל ותכוין בסוד זכור שהוא חבור יהו"ה אהי"ה במלוי יודי"ן ע"ב קס"א שהם סוד פנים. אח"כ תכוין בלא תשכח שהם ב' האחוריי' שלהם כמנין תשכ"ח כי לעולם השכח' באה מן האחוריי' ולכן אל תשכח והם הרבוע של יהו"ה אהי"ה ביודי"ן כנודע ורבוע ההוי"ה ביודי"ן הוא זכר והוא בגי' מקדם ורבוע אהי"ה דיודי"ן הוא נקבה והוא בגי' קדמ"ת וז"ס אחור וקדם צרתני כי האחוריים נעשו קדם בסוד מקד"ם וקדמ"ת כנז' אח"כ בלילה האחרת א"ל שיכוין בעת השכיבה ויאמר פ' אם אמרתי מטה רגלי חסדך ה' יסעדני ויכוין במלת א"ם לאהי"ה דאלפין בפשוטו ובמלואו ובמלוי מלויו והם א"ס אותיות ור"ת של אם אמרתי מטה הם מ"ב אותיות של הוי"ה דאלפי"ן בפשטו ובמלואו ובמלוי מלויו ור"ת אם אמרתי מטה רגלי הם רמ"ב והם ד' שמות אלהים והם ד' אלפי"ן שיש בהוי"ה דס"ג ומ"ה והם ב' כוללי' עם רמ"ב הרי רמ"ד גם ר"ת של חסדך יהוה יסעדני הם כ"ח כנגד כח אותיות שיש במלוי המלוי של הוי"ה דמ"ה דאלפי"ן ועיקר הכונ' היא באלו השמות שאכתוב בס"ת של אם אמרתי מטה הוא שם מ"ה של אלפא ביתא דאי"ה בי"ה גי"ה ונקודו מר"ת אם אמרתי מטה אח"כ תחליף שם זה באלפא ביתא דא"ת ב"ש ויהיה ימץ והוא ג"כ שם קדוש ונקודו מר"ת רגלי חסדך יסעדני:
נחלת הכלל · Jerusalem, 1863

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שער רוח הקודש בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. מה עוד משתנה בהצגה מפורט במקורות ורישיונות. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.