שער רוח הקודש · פרק מ״ד, ה׳

אח"כ. א"ל מורי ז"ל כי ע"י זאת העונה הנז' נסתלקה בחי' נשמה לנשמה שלהם מתוך הקליפה ועדיין נשארו נשמה ורוח ונפש שהם בחי' ג' הויו"ת שהם בגי' ע"ח וא"ל שיכוין בעת השכיבה בברכת המפיל חבלי שינה באופן זה תחלה יכוין בג' הויו"ת שהם בגי' מזנ"א כמנין ע"ח וצריך לחברם ולשלבם יחד שלשת' ויכוין בג' יודי"ן שבהם שהם ל' של המפיל והג' ההי"ן הם י"ה של המפיל והג' ווי"ן שהם י"ח בגי' הם ב' אותיות מ"פ של המפיל כי מ' בא"ת ב"ש היא י' והפ' הוא סוד ח' פעמים י' שהם שיזונים הרי י"ח בשתי אותיות מ"פ ולפי שעיקר אלו הם ג' ווי"ן וסוד הוא"ו היא פ' בא"ת ב"ש לכן סוד ג' ווי"ן אלו הם רמוזים בפ' של המפיל. והג' ההי"ן אחרונות הם ג"כ י"ה הנז' של המפיל. אח"כ יכוין למלאת ג' הויו"ת הנז' בע"ב ס"ג מ"ה בסדר הזה עצמו ויכוין כי הג' יודי"ן הם ל' של חבלי והג' ווי"ן הם י"ח של חבלי. והג' דלתי"ן הם י"ב של חבלי. אח"כ בג' אותיות ה"י ה"י ה"א יכוין כי ג' ההי"ן הה"ה הם י"ה של שינה והשלשה אותיות יי"א הם כ"א הם ש' של שינה שהיא בא"ת ב"ש ב' ואות נ' של שינה היא בא"ת ב"ש ט' הרי י"א ועם י' של שינה הרי כ"א. אח"כ ג' אותיות וי"ו וא"ו וא"ו תכוין כי הם בגי' מ"ח והוא חיבור שם הוי"ה ואהי"ה ועם כללותם ורמוזים במלת ע"ל באופן זה כיע' של ע"ל נחלפת בא"ת ב"ש בז' והרי ע"ל בגי' ל"ז. אח"כ ע"ל במ"ק הוא עשרה ועם ל"ז הרי מ"ח עם הכללות. אח"כ ג' צרופים ה"י ה"י ה"א האחרונות והם בגי' ל"ו והוא ע"נ מן עיני ובא"ת ב"ש הם ז"ט וב' יודי"ן של עיני הרי ל"ו. גם תכוין כי עי"ני בגי' ק"מ כמנין מלוי של אהי"ה דיודי"ן וצוהו שלא לכוין ברכה זו ע"ד זה אם הוא ליל ר"ח. אח"כ בלילה האחרת א"ל כי להיות שאלו הע"ח ניצוצית הם מושרשים מאד בקליפות שהיה צריך תקון וטורח גדול להוציאם משם וצוהו שבלילה ההיא בעת השכיבה יכוין בג' תיבות האלו והם ותנומה על עפעפי באופן זה כי נודע שהעינים הם שם יהו"ה והעפעפים הם שם אדנ"י והנה עתה צריך להוריד ע"ח אלו למטה אצל המלכות ולהוריד' מסוד שם יהו"ה אל שם אדנ"י ונודע הוא כי אדנ"י במלואו הוא תרע"א שהוא תרגום של שער ותכוין כי עתה ירדו ע"ח אלו אל השערים למטה והוא סוד פ' אז ירדו לשערי' עם ה' ותכוין בפ' אז לחם שערי' כי ע"ח הנז' הם בגי' לחם והם ירדו עתה למטה אל השערי' ותחלה תכוין בג' שמות אדנ"י אדנ"י אדנ"י והם בגי' קצ"ה והם בחי' נקודת ציון שבמלכות שהוא היסוד שבה ותכוין להמשיכ' שם וז"ס קצה השמים כי השמי' בגי' שצ"ה שהם ג' מלויים של אהי"ה דיודי"ן ואלפי"ן וההי"ן וג' כללותם ואלו הם בחי' חותם שבמלכות שבקצה התחתון שלה שהוא היסוד שבה כי ג' אהי"ה עצמם דיודי"ן ואלפי"ן וההי"ן הם בגי' חותם ועם הכולל הם תנ"ה בסוד אשר תנה הודך על השמים כי אשר היא הבינה כנז' בתקונין בסוד אשר הוצאתיך מארץ מצרי' וגו' וממנה נמשכים ג' אהי"ה שהם בגי' תנ"ה אל המלנות להעשות בה חותם כמנין תנ"ה ומלוי החות' הזה הוא בגי' השמים כנז' וזהו אשר תנה הודך על השמים וגם המלכות במ"ן אשר בחותם זה שלה שם ב"ן והנה תכוין באומרך ותנומה שהוא חותם ב"ן כמנין ותנומה. ותכוין להמשיך ע"ח הנז"ל בחותם הנז' ותכוין לנקד ג' שמות הנז' בי"ב נקודין שיש בפסוק צֶדֶק צֶדֶק תִרְדוֹף לְמַעַן תִחְיֶה כנז' בסדר זה אדני הא סגול כלו כמו ארבעה סגול שיש בצדק צדק אדני הב' הם חירי"ק שב"א חולם בג' אותיות ראשונות וב' נקודות שב"א ופת"ח של למען הם ביו"ד של אד"ני אדני הג' הם ד' נקודים של ען תחיה. והם פת"ח חירי"ק שב"א סגול והטעם הוא כי ג' שמות אלו הם ג"כ בגי' צד"ק עם הכולל ותכוין להסתר מחרון אף ה' ע"י צדק זה בסוד בקשו צדק בקשו ענוה אולי תסתרו ביום אף ה'. אח"כ תכוין למלאות במלוייהם והנה ג' פעמים תרע"א הם בגי' ב' אלפים וי"ג ותכוין לנקד ד' אותיות הפשיטות לבד שבכל שם מן השלשה והם י"ב נקודין שיש בפסוק אָז יָרְדוּ לַשְעָרִים עַם יְהוָֹה ואמנם מה שתכוין בזה הוא כי כבר ידעת מ"ש בזוה' בפ' וארא דף כ"ז ע"א בענין אותם הי"ג יאורין והאלף יאורין ושם ביארנוהו וע"ש היט' איך בנה"י של הזכר יש ב' אחוריי' והם ב' פעמים תצ"ט ופלגא מכאן ותצ"ט ופלגא מכאן ואם תחבר עמהם הי"ג יאורין יהיו תק"ה ופלגא מכאן ותק"ה ופלגא מכאן כמנין שם אבגית"ץ וכן בנה"י שלה יש במספר הזה נמצא שכלם הם ב' אלפי"ם וי"ג והוא סוד ועושה חסד לאלפי' כי שם אביגת"ץ עם היותו רומז בשם מ"ב שהוא גבורה הנה הוא בחי' ספירה החסד כנודע והנה ביארנו איך נרמז כאן ב' שמות אבגית"ץ למעלה בנה"י שלו ושנים אחרי' בנה"י שלה וד' פעמי' שם זה הוא בגי ב' אלפים וי"ג הרי איך שם אבגית"ץ שהוא חסד ניתן באלו האלפי' וזהו ועושה חסד לאלפים ואעפ"י שהם ב' אלפים וכ"ד אין אנו מונים רק הי"ג בלבד שהם הראשי' והשרשי' של היאורי' כלם ותכוין כי ג' פעמים אדנ"י במלואו שהם ג"פ תרע"א הם ב' אלפי' וי"ג ותכוין להורידם מן אלו העליוני' שבזכר אל נה"י שבנקבה שהם ג' פעמי' תרע"א בסוד אז ירדו לשערי' וכל זה תכוין בשתי תיבות ע"ל עפעפ"י באופן זה כי ע"ל עפעפ"י בגי' ת"י ואם תחלפם בא"ת ב"ש יהיו שם אחד קדוש וזהו זַךְ זָוַ זְוִם והוא בגי' צ"ג ועם מלת ותנומה שהוא בגי' תק"ז סך הכל בגי' אלף ועשרה ועם ג' התיבות של ותנומה על עפעפי הרי אלף וי"ג והם האלף וי"ג יאורין הנז"ל וצריך שתכוין כי שם ז"ך זוזו"ם הוא שם קדוש ונקוד' הם פתח חיריק נקוד של זית וז"ס של שמן זית זך וארבע אותיות זוז"ו הם ניקוד של יצרתי שבפסוק עם זו יָצַרְתִי לי: