שער רוח הקודש · פרק מ״ד, ד׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אמר שמואל נלע"ד ג"כ לצרף השני מ"א הנז' עם ב' הכוללי' שלהם ויחזרו להיות פ"ד פעם אחרת להורות כי כל התקון הוא ע"י מ"ב זווגים כפולים שהם פ"ד כנלע"ד אח"כ בלילה האחרת א"ל מורי זלה"ה שכבר נסתלקו ע"י הכונה ההיא י"ב ניצוצות מתוך הקליפות ונתקנו ולא נשארו אלא ע"ח נצוצות לבד אמנם אלו הע"ח נצוצות צריך טורח גדול להסירם מתוך הקליפות והטעם הוא לפי שהם בחי' נשמה לנשמה ונשמה ורוח ונפש שלכל הנצוצות של הנשמות ההם כולם שיצאו ממנו ע"י הקרי והם בחי' ג' שמות ההוי"ה שהם בגי' ע"ח כמנין מזל"א לפי שהם בחי' הנז' כמבואר אצלינו לעיל ביחוד של שם שד"י וע"ש וא"ל שיכוין בעת השכיבה כשאומר פ' אלף ורבב' מימיניך יכוין בג' תיבות אלו כונ' זו והוא כי ר"ת של ג' תיבות אלו הם מ"ז והם כנגד שם הוי"ה ואהי"ה ותכוין לחברם ולזווג' וע"י זווג זה תוכל להכניע הקליפות המעכבי' את הניצוצות הע"ח הנז' ולהעלותם משם אח"כ תכוין בס"ת של ג' תיבות הנז' שהם בגי' ק"ה והם ז"פ י"ה שיש בשני שמות אלו בזה האופן כי בהוי"ה יש ג' פעמים י"ה באופן זה כי ב' אותיות ראשונות הם י"ה ואח"כ היו"ד במלואה הרי י"ה שני. וה"י שנית במלואה הרי י"ה ג' ובשם אהי"ה ג"כ יש ד' פעמים י"ה בזה האופן ה"י א' במלואה וה"י שנית במלואה הרי ב' פעמים י"ה גם אם תחבר י' של אהי"ה עם ה' ראשונה הרי י"ה ותחזור לחברם עם ה' אחרונה יהיו ב' פעמים י"ה אחרי' הרי ד' פעמים י"ה באהי"ה וג' בהוי"ה הרי ז' פעמים י"ה שהם ק"ה ואמנם בשם ההוי"ה אין היו"ד שבה יכולה להתחבר רק עם הי' א' בלבד ולא עם ה' השניה כי יש אות ו' מפסיק בינתים. אח"כ תכוין כי ז"פ י"ה אלו הם בגי' על"ה וגם תכוין באותיו' הקודמו' אל הס"ת שהם לב"ן שהם סוד הקליפות הנק' לב"ן ונב"ל ותכוין כי העלה הנז' יהיה נובל עתה ויתפרדו אלו הנשמות הנקשרי' באילן הטומאה ויהיו עלה נובל משם וזה בכח שם הוי"ה דמלוי יודי"ן שהוא בגי' ע"ב ועם עשר אותיותיו הם בגי' פ"ב כמנין נב"ל וגם הוא ב' פעמים אל"י אל"י שביארנו לעיל באותיות אליך לא יגש וע"י זה יהיו עלה נובל. אח"כ תכוין אל אותיות הנשארות והם ר"ב מן ורבבה וימי מן ממניך שהם בגי' בס"ר ותכוין לחברם בקדושה ולהביא' שם ותכוין שעתה מתחילים להיות בקדושה בבחי' בוס"ר ואח"כ יתוקנו בבחי' ענ"בים גמורים כמו שנבאר והיותם בוסר הוא ע"י ה' הויו"ת דחסדים וה' הויו"ת דגבורות אשר בדעת שהם בגי' ר"ס ועם ב' הכוללים הרי בס"ר. אח"כ תכוין כי ר"ת של עלה נובל בוסר הם ענ"ב ועם ר"ת של יפול מצדך הם י"ם הרי ענבי"ם ותכוין שעת' יהיו בקדוש' בבחי' ענבי' גמורי' וזהו ע"י ב' שמות של אלהי"ם שהם בגי' ענבי"ם
נחלת הכלל · Jerusalem, 1863

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שער רוח הקודש, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.