שער רוח הקודש · פרק מ״ד, ג׳

אמר שמואל כך לשון מורי ז"ל שהנה התקוני' הנז' נתנם הרב הגדול זלה"ה לאדם אחד לפני מורי ז"ל וצוהו על כל הנז"ל ואח"כ נתן לו כונה אחרת עצומה הלהוציא הטיפות ההם (נ"ל שצ"ל מן הקליפה ולהכניס') בקדוש' כאשר נבאר בע"ה וז"ל אח"כ אמר מורי ז"ל לאיש הנז"ל כי כבר נשלם לתקן ענין עון הקרי אמנם נשארו עדיין תשעי' ניצוצות של נשמות של קרי אשר היה צריך לתקנם ולהסיר' מתוך הקליפות ולהחזיר' אל הקדושה וא"ל שכשאומר מזמור יושב בסתר עליון בעת שכיבת הליל' כמבואר אצלינו שיכוין בשלשה תיבות של אלי"ך ל"א יג"ש כונ' זאת כי ס"ת שלה' הם שכא והאותיות הקדומות להם הם יגל שם של מ"ב כנודע ויכוין כי שם יגל פזק הוא ביסוד ויכוין להעלות עם שם הזה את הש"ך ניצוצין הידועי' שהם כמנין נער שהם סוד הדיני' ועם הכללות הם שכ"א ויכוין להעלות עמה' ניצוצות הקרי ג"כ והכל הוא ע"י שם יג"ל הנז' להעלות' ביסוד העליון ואז היסוד ישפעי' במלכות ויחזרו להתתקן עת' ולהיות בסוד זכר ונקבה מה שלא היו מתחלה אלא בסוד זכר לבד בלתי נקב' אח"כ יכוין באותיות הנשארות שה' א"ל מן אליך וי' מן יגש והם בגי' מ"א ותכוין בהם למ"א אותיות שיש בשם אהי"ה דיודי"ן בפשוט ובמלוי ובמלוי המלוי אח"כ יכוין בר"ת של אליך לא יגש שהם ג"כ אל"י והוא מ"א אותיות שיש באהי"ה דאלפי"ן ע"ד הנז' ותכוין להעלות כל הנז"ל בכח שני אלו האהי"ה הנז' שהם מ"א אותיות ומ"א אותיות: