שער רוח הקודש · פרק מ״ד, א׳

עוד מצאתי כתוב ממורי ז"ל וז"ל הרב משה יונה תקון לעון שכב' זרע לבטל' ובעון הזה יש מיני' הרבה יש שחוטא ע"י מחשבה שמהרהר בעביר' ויצרו תקפו ורוא' קרי מאיליו בלי מעש' כלל ויש מי שמשמש בידו ומוציא קרי ויש מי שחושב באשה ומנאף בידו ומוציא קרי ויש מי שחושב בזכר ומוציא קרי ויש מי שמשמש ברוק פיו ומוציא קרי ויש שכשמנאף מכסה ראש העטר' בעור האבר שממשיכו למט' וזה נקרא מושך בערלתו. והתקון לכל זה הוא דע כי או"א הם זכר ונקב' למעל' העליונים והנה טיפת מיין דכורין של אבא הוא מ"ב אחד והוא שם יה"ו במלוי אלפין שהוא בגי' ט"ל ועם ג' אותיות הרי מ"ב וכנגדו יש טיפת מ"ן באימא והוא מ"ב שני ושני מ"ב אלו הם פ"ד והנה כשחוטא במחשב' כנ"ל הנה הוא גורם להשחית טפות זרע או"א ארצ' שהם פ"ד ולכן יתענ' כנגדם פ"ד תעניות ויכוין שמה שגרם בעונו להוריד למט' שני מ"ב הנז' ע"י מחשבתו הנה עת' יכוין להעלותם למקומם למעלה ואם ממשמש ממש בידו במעשה או אם היה מהרהר וחושב בזכר צריך שיכוין בחמשה חסדים ובחמשה גבורות שהם מ"ד ומ"ן ויכוין בג' פעמים כ"ח אותיות מלוי המלוי שיש בכל הוי"ה מאלו השלשה שהם הוי"ה של ע"ב ושל ס"ג ושל מ"ה והנה ג' פעמים כ"ח הם פ"ד ואם כשממשמש בידו היה חושב באשה אז יכוין בשם אהי"ה באופן זה כי הנה באהי"ה פעמים אהי"ה יש בהם פ"ד אותיות ויכוין להעלותם למקומם והטעם הוא לפי שבחי' כ"ח של הוי"ה הוא בזכר ובחי' אהי"ה בנקבה כנודע. ואם כשמנאף היה מושך בערלתו ומכסה העטרה בעור כנז' יכוין ג"כ בשם אהי"ה כנז' אלא שהוא בבחי' מספרם והוא שיכוין כי אהי"ה פעמים אהי"ה הם בגי' אמ"ת וז"ס כלו זרע אמת וז"ס פסוק ותשלך אמת ארצה ויכוין בפ"ד תעניותיו להעלות פ"ד אותיות שבהם ואם כשמנאף ממשמש היה בידו ע"י רוק בפיו אז הפגם הוא בסוד זווג עליון שבפה שהם חיך וגרון זכר ונקבה ולכן בתעניותיו שהם פ"ד יכוין להעלות ד' אותיות אחה"ע שהם ג"כ בגי' פ"ד והם סוד מ"ן שבגרון אשר משם נמשך הרוק לתוך הפה כי בהם חטא באופן כי כל מיני העונות הנז' מספר תעניותיה' הם פ"ד אלא שכונותיה' הם חלוקי' כנז':