אמר שמואל ובמקום אחר מצאתי תקון לנז' באופן אחר ולא אמנע ידי מלכותבו ג"כ וז"ל תקון לנשבע על שקר. דע כי פגם השבועה הוא בעולם הבריא' כי השבוע' היא סוד שבעה הבלים היוצאי' מן הפה העליון והבל בגי' ל"ז שהוא מלוי של שם ס"ג והוא בבריאה ולכן הפגם הוא בבריאה וז' הבלים אלו הם בגי' קלק"ל וז"ס ונפשנו קצה בלחם הקלקל והם כנגד ז' ספי' חכמה בינה חג"ת נ"ה ומלת שבעה עם הכולל היא בגי' חשמ"ל שהם ש"ע נהורין היוצאי' מן ב' שמות א"ל א"ל מליאים שהם בכתר הנקרא א"א ונמשכים דרך הז' ספי' הנז' אשר תחת הכתר הנק' א"א כנז' ונמשכים עד המלכות כדי להרחיק ממנה את הקליפות הנאחזות בה וע"י פגם שבועת שקר מתקלקלים אותם הצנורות שמתקני' הש"ע נהורין הנז"ל ואז נקראת המלכו' לחם הקלקל פי' ה' קלקל כי המלכות הנקרא ה' תתאה נתקלקלה ונעשת קלקל הפך התקון שהיו מתקני' הש"ע נהורין הנז' ולכן תשובתו היא שיתענה ל"ז תעניות כמנין הב"ל וגם ע"ד הפשט הנה השבועה הוא הבל ודבור היוצא מפי האדם הנשבע.
שער רוח הקודש · פרק כ״ב, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1863
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שער רוח הקודש, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
