כונה אחת תכוין בהוי"ה דע"ב דיודי"ן ואח"כ באהי"ה דיודי"ן עמהם ואח"כ תכוין בשם ס"ג ואח"כ עמה באהי"ה דיודי"ן ג"כ אח"כ תכוין בהוי"ה דמ"ה דאלפי"ן ואח"כ באהי"ה דאלפי"ן עמה ואח"כ תכוין בהוי"ה דב"ן דההי"ן ואח"כ באהי"ה דההי"ן עמה וענין זה הוא חבור ארבע' הויו"ת דאבא בארבע' אהי"ה דאימא והנה יותר מובחר ומשובח ועיקרי הוא אם תשלבם יחד זה בזה כך אם תקח אות א' מן הוי"ה דע"ב ואחרי' אות א' מן אהי"ה דיודי"ן ואח"כ אות שנית של הוי"ה דע"ב ואח"כ אות ב' של אהי"ה דיודי"ן וכן תעש' עד שתשלב י' אותיו' דהוי"ה דע"ב עם י' אותיות דאהי"ה דיודי"ן ואח"כ עד"ז תשל' הוי"ה דס"ג עם י' אותיו' ואהי"ה דיודין ואח"כ עד"ז תשל' י' אותיו' הוי"ה דמ"ה בי' אותיו' אהי"ה דאלפי"ן ואח"כ עד"ז תשלב עשר' אותיות דהוי"ה דב"ן עם עשר אותיו' אהי"ה דההי"ן ולעול' תקדים הוי"ה אל אהי"ה והנה אם כשאת' מכוין בשמות הנז' ובשלובי' הנז' הוא ביום תכוין אחר זה הנז"ל תכוין בזה והוא שתשלב ארבע' אותיות אהי"ה פשוטי' עם ארבע' אותיות ההוי"ה ותתחיל מן אהי"ה כזה איההיוה"ה ותכוין שהוא חבור או"א ואח"כ תשלב שם אדנ"י עם הוי"ה ותקדי' שם אדנ"י כזה אידהנוי"ה ואם כשאתה מכוין בשמות ובשלובי' הנז"ל הוא בלילה תכוין אחר הנז' למעלה בהפך משל היום והוא כזה יאההויה"ה יאהדונה"י וטעם הדבר הוא לפי שענין חבור אלו הארבעה שמות פשוטים האחרוני' צריך שתכוין בהם שהם סוד נשיקין והם נשיקין כפולים כנז' בזוהר פ' תרומה והנה שם איההיוה"ה אחר חבורו ושלובו חוזר להיות שם אהי"ה שלם מן חבור ב' אותיות ראשונות דאהי"ה וב' אותיות ראשונו' דיהו"ה וכן נעשה שם הוי"ה שלימה מן חבור ב' אותיות אחרונו' דאהי"ה ויהו"ה נמצא כי הם נשיקין כפולים כי גם אחר הנשיק' והשלוב חוזרים פעם שנית להעשות כבתחיל' אבל כשהוא ביום אז תכלול מדת לילה ביום ולכן תקדים אהי"ה ואדנ"י לשם ההוי"ה אבל בלילה תגביר מדת היום לכלול יום בלילה ולכן תקדים ההוי"ה אל אהי"ה ואדנ"י דכורא ברישא וביום נוק' ברישא:
שער רוח הקודש · פרק קכ״ח, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1863
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שער רוח הקודש, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
