ראוי לאדם תמיד לכוין ולהעריך את עצמו כאלו הוא מדור וכסא אל האצי' הקדוש כי הנה כתיב ויברא אלהי"ם את האדם בצלמו וכתיב כי בצלם אלהי"ם עשה את האדם ובפרט בזמן שהאד' מתפלל הוא יותר ראוי ומוכרח שיכוין בכך וע"י כך יוכל לשיענוהו מן השמים ותקובל תפלתו לפי שיוכל ע"י כונ' זו לקשר כל העולמות ע"י שתשר' ותחול עליו קדוש' עליונ' וזהו מה שיכוין יחשוב האדם להכין ראשו שיהיה כסא אל שם ההוי"ה בנקוד קמ"ץ כלה. ומוח חכמה שבו בשם הוי"ה בנקוד פת"ח. ומוח בינ' שבו בהוי"ה בנקוד ציר"י. וזרועו הימין בהוי"ה בנקוד סגול. וזרועו השמאלי בהוי"ה בנקוד שב"א. וגופו בהוי"ה בנקוד חול"ם. וירך ימין בהוי"ה בנקוד חירי"ק. וירך שמאל בהוי"ה בנקוד קבו"ץ ויסוד שלו בהוי"ה בנקוד שורק בוא"ו והעטר' שבו בהוי"ה בלתי נקוד כנז' בתקון ע'. ויכוין כי אזן שלו הוא הויו"ת דס"ג חוץ מן ה' אחרונ' כזה יו"ד ה"י וא"ו ה"ה. כמבואר הטעם אצלינו שה' אחרונ' ירדה עד החוטם והוי"ה זו היא בגי' אזן וע"י כונ' זו אולי יזכה לשמוע איזו קדושה מלמעל' בתפלתו ויכוין בחוטם שלו אל הוי"ה דס"ג כי כך עולה בגי' וכמבואר אצלינו פירושו ואולי יזכה להריח ריח קדוש ובפה שלו יכוין להוי"ה דס"ג ולכ"ב אותיות היוצאות מן חמש מוצאות הפה אשר כל זה בגי' פ"ה ואולי יזכה למ"ש דוד הע"ה רוח ה' דבר פי ומלתו על לשוני בעת תפלתו ובבחי' העינים שלו אם הוא בעולם העשיה שהוא בזמן שמסדר הקרבנות אז יכוין לחמשה הויו"ת אשר בהיותם פשוטות חשבונם בגי' עי"ן אמנם יכוין בהם שהם במלוי ההי"ן. ואם הוא ביציר' שהוא כשמסדר סדר הזמירות בברוך שאמר אז יכוין בה' הויו"ת שהם בגי' עי"ן ויכוין שהם במלוי אלפי"ן דמ"ה. וביוצר יכוין בה' הויו"ת דס"ג ובעמיד' בה' הויו"ת דע"ב דיודי"ן וכן אם מהלך בשוק יכוין ששתי רגליו הם נצח והוד וכשמסתכל בעיניו באיזה ענין יכוין כי שתי עיניו הם חו"ב וכן עד"ז יכוין בכל פרטיו ויכין עצמו כאלו הוא כסא אל הקדוש' העליונ' וז"ס בכל דרכיך דעהו ואין ספק כי אם יתמיד האדם לנהוג עצמו בכונות אלו שיהיה כאחד מן המלאכי' המשרתי' ברקיע וישיג לדעת כל אשר ירצה ובפרט אם לא יפסיק ויחשוב בכל רגע ורגע ולא יפריד המחשב' והכל תלוי כפי עוצם כונתו והתדבקותו למעל' ואל יליז זה מנגד עיניך: לזכך הנפש ולהאיר בה ולהוסיף בה כח והאר' להתקשר למעל' בקדוש' עליונ' בלילה אחר חצות בקומך לעסוק בתור' תכוין קודם באלו הכונות שנסדר עתה בע"ה ואח"כ תעסוק בתורה ואח"כ בכל שעה ובכל רגע תכוין ג"כ בהם וכפי מה שתרגיל לכוין בהם כך תתרבה ההאר' בנפשך ומה טוב ומה נעים אם יהיו נגד עיניך כל היום כלו כי כונות אלו מתקני' את הנשמה ומאירה במאד מאד ואם תרצה לסדר כולם ביחד הוא טוב ואם תרצה לכוין בכונ' אחת מהם בלבד עשה כפי רצונך כי אינם קשורות יחד.
שער רוח הקודש · פרק קכ״ח, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Jerusalem, 1863
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שער רוח הקודש, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
