שער רוח הקודש · פרק קכ״ח, ב׳

יכוין האדם תמיד איך הוא נברא ונעשה בצלם אלהי"ם והענין הוא כי הנה יש באדם התחתון פנימיות וחצוניות וכדוגמתו באדם העליון והנה הפנימיו' הם המוחי' החצוניות הוא בשר האדם, והנה בבחי' המוחין המתפשטי' בכל הגוף כנודע הוא רמוז צלם ההוי"ה כיצד שתי אותיות י"ה הם שני מוחין חו"ב שבראש האדם ואות ו' היא גוף האדם והתפשטות המוחין בו ואות ה' אחרונ' היא העטר' שביסוד והיא בת זווגו של האדם ואמנ' החצוניות בו רמוז צלם שם אלהי"ם ושכחתי עניינו איך הוא ונלע"ד שהוא כך א' בכתר האדם שהוא גלגלתה שבו ולה' הם תרין חלני גלגלתא שהם המקומות של המוחין אבל הנלע"ד יותר אמיתי בודאי הוא זה כי הא' הוא גלגלתא שהוא הכתר ול' שהוא מקום ג' המוחין חב"ד וה' הם ה' קצוות שבו מחסד עד הוד. וי' הוא יו"ד דיסוד. ומ"ם סתומה היא המלכות שבו והיא העטר' שביסוד או הנקב' בת זווגו וז"ס ויברא ה' אלהי' את האדם בצלמו בצלם אלהי"ם וכו' הרי הם ב' צלמי' אחד צלם דהוי"ה וזהו בצלמו בצלם ו' שהוא הוי"ה דז"א והב' בצלם אלהי"ם.