שער רוח הקודש · פרק קכ״ד, ב׳

ועתה נבאר ענין הטעמי' והנקודות הנז"ל הנה נתבאר כי ג' הויו"ת דמלוי יודי"ן יש בי"ג חוורתי דרישא חוורא וכבר נתבאר ענין היודי"ן והווי"ן שבהם ועתה נשארו ג' אותיות דה"ה בכל הוי"ה מהם והנה מאות ד' נמשכי' נקודות ליודי"ן שבו ומן הההי"ן נמשכי' אל הווי"ן וכן עד"ז בטעמים ונבאר תחילה ענין הנקודות ונתחיל ביודי"ן הנה בהוי"ה ראשונ' יש בה ד' יודי"ן ומאות ד' שבו יצאו ונמשכו ד' נקודת אל ד' יודי"ן שבשם זה ולכן תנקד כל יו"ד ויו"ד מאלו הארבע' כל א' מהם בחול"ם וקמ"ץ שהם שתי הברות וד' יודי"ן של הוי"ה השנית נמשכים בהם ד' נקודות מאות ד' שבהוי"ה זו השנית והם כל יו"ד ויו"ד בשב"א קמ"ץ והיא הברה אחת לבד כמו נקודת חול"ם לבד כנודע. וד' יודי"ן של הוי"ה השלישית נמשכי' בהם ד' נקודות מאות ד' שבהוי"ה זו השלישית והם כל יו"ד ויו"ד בסגו"ל וציר"י וגם הם הברה אחת בלבד. וכן עד"ז תכוין להוריד הנקודי' של י"ב היודי"ן שבנימא הי"ג מן הג' דלתי"ן עצמם שבג' הויו"ת הנז"ל ממש ע"ד הנז"ל והנה נקודי הווי"ן שבי"ב תקוני דיקנא הם מן הההי"ן כנז"ל וזה פרטם מן הה"א א' שבהוי"ה ראשונ' יוצאי' ממנה ה' נקודות לארבע' ווי"ן ראשונות באופן זה כי בג' ווי"ן ראשונות יש בכל אחת מהם ב' נקודות שיר"ק וחירי"ק ובוא"ו הרביעית יש ג' נקודות והם שור"ק חירי"ק חול"ם ומן ה"א ראשונ' שבהוי"ה שנית נמשכי' ב' נקודות פת"ח וקמ"ץ לכל אחת מג' ווי"ן הראשונות שבארבע' השניי' וג' נקודות פת"ח קמ"ץ ושב"א פתח אל ו' רביעית. ומן ה"א ראשונ' שבהוי"ה הג' נמשכי' ב' נקודות שהם סגו"ל וש"בא סגו"ל אל כל אחת מג' ווי"ן הראשונות שבארבע' השלישי' וג' נקודות שהם סגו"ל סגו"ל ושב"א סגו"ל בוו' הרביעית. ונקוד הי"ב ווי"ן אחרות שבתיקון י"ג דדיקנא הם מן ההי"ן השניות שבשלש' הויו"ת הנז"ל כיצד מן ה"א אחרונ' שבהוי"ה ראשונ' יוצאים ממנה שתי נקודות שהם ציר"י ושב"א לכל אחת מג' ווי"ן הראשונות וברביעית ג' נקודות ציר"י ושבא וקבוץ. ומן ה' אחרונ' שבהוי"ה השנית נמשכי' שתי נקודות קמ"ץ ושב"א לכל אחת מג' ווי"ן הראשונות שבשניות וברביעית ג' נקודות קמ"ץ ושב"א ושב"א קמ"ץ. ומן ה"א אחרונה שבהוי"ה השלישית נמשכי' שתי נקודות פת"ח ושב"א לכל אחת מג' ווי"ן הראשונות שבשלישית וברביעית ג' נקודות פת"ח ושב"א ושב"א פת"ח והנה הטעמי' ג"כ הם עד"ז כיצד מן ד' שבהוי"ה א' נמשכו ב' טעמים פז"ר גדו"ל וזרק"א בכל יו"ד מן הארבע' יודי"ן ראשוני' שבי"ב נימין. ומן אות ד שבהוי"ה השנית נמשכים טעם אחר לארבע' יודי"ן השניים והוא סגול"תא בכל אחת מהם. ומן הארבע' השלישים נמשך טעם אחד שהיא קרני פרה לכל אחת מד' יודי"ן השלישיים. וכן עד"ז ממש מג' דלתי"ן אלו עצמם נמשכי' כיוצא בסדר אלו הטעמי' ממש אל י"ב יודי"ן שניים שבנימא הי"ג. ואמנם טעמי הווי"ן שהדיקנא הוא מן הההי"ן ע"ד שביארנו בנקודת והוא כי מן ג' ההי"ן ראשונים שבשלש' הויו"ת הנז"ל יוצאי' אל י"ב ווי"ן די"ב תקוני דיקנא בזה האופן ג' ווי"ן ראשונית יש בהם בכל אחת מהם ב' טעמי' שופר הולך ותביר והרביעית שופר הולך ודרגא תביר. וג' ווי"ן שניות יש תרי טעמי בכל אחת מהם והרביעית יש מאריך ותרי טעמי והג' ווי"ן שלישיות יש בכל אחת מהם טרחא ואתנח והרביעית שבא געיא וטרחא ואתנח. ומן שלש' ההי"ן האחרונות יוצאי' הטעמים של י"ב ווי"ן האחרונות שבתקון הי"ג דדיקנא והם בשלש' ראשונות מק"ף ויתי"ב וברביעית ירח בן יומו ומקף ויתיב. וג' שניות פס"ק וגעי"א שב"א וברביעית פשט"א ופס"ק וגעי"א שב"א. וג' שלישיות שופ"ר מהופ"ך וסו"ף פסו"ק ורבי"ע ותכוין שיתקשרו היודי"ן בווי"ן ע"י הטעמים והנקודות זכרים בנקבות כמו שנבאר ואז יתגלה מצח הרצון והפני' וימשך האור עד הקף מוחי או"א תפילין דז"א כנז"ל: