שער רוח הקודש · פרק קכ״ד, א׳

יחוד י"ז ועיקרו הוא מר"ח אלול עד יוה"כ ואמנם הוא טוב מאד בכל עת ובכל שעה בכל השנה כלה והעיקר הוא בליל שבת אחר הסעוד' קודם חצות לילה או בלילי החול אחר חצות לילה כי אז הוא עיקר עת רצון. וכונת יחוד זה הוא להאיר מן י"ג חוורתי דרישא חוורא מדריגה אחר מדריגה עד ז"א לעוררו אל זווג עם נוקבי' וענין זה בקצור מופלג הוא מה שביארנו במאמר תלת רישין אתגלפן וכו' הנז' בפ' אדרת האזינו והענין הוא כי זולת רישא עילא' דלא אתיידע כלל הנקרא עתיק יומין יש למע' ממנה תרין רישין ושניהם נקראים א"א והם כתר וחכמה שבו ואלו הב' נחלקי' לתלת רישין כי הנה הכתר נחלק לשנים והם גלגלתא ואוירא די בגויה ואלו נקראים תרין רישין וזה האוירא הוא מוחא דהאי גלגלתא ונקרא רישא בערך רישא אחרא תליתאה דלגו מנה והיא הנק' מוחא סתימאה והיא חכמה דא"א באופן שהם תלת רישין גלגלתא ואוירא ומוחא והנה בכל אחד מהם יש י"ג תקונין כי בגלגלתא יש י"ג ארחין חוורין והם לבנים והוא לבנינות הכתר המתפשט בעור הגלגלתא ובאוירא יש חד קרומא חפייא על האי אוירא דרך האי קרומא י"ג נימין דשערי דגלגלתא ר"ל קבוצים ואגודות של שערות והרישא תליתאה הנק' מוחא סתימאה נחלק לי"ג עיבר המוח עצמו והנה עוד יש למט' בדיקנא י"ג תקוני דיקנא כנודע. גם צריך שתדע הקדמ' אחרת בקצור והוא ענין רישא עילא' על כל אלו השלש' והוא הנקרא רישא עילא' על כל אלו הג' והוא הנקרא רישא עילאה דלא אתיידע והיא הנקראת עתיק יומין והוא מתלבש ז' תחתונות שבו בא"א בתלת רישין דיליה הנז' וזה סדרם חסד בכתר הנק' גלגלתא. גבורה במוחא סתימא'. ת"ת באוירא נצח והוד בתרין עיינין ימין ושמאל וכן עד"ז בתרין אודנין ימין ושמאל. יסוד במצח דאריך כי שם הדעת ברישא דאריך ובתוכו מתלבש היסוד דעתיק ובחוטם מתלבש' המלכות דעתיק והנה אלו הי"ג נימין דשערי הם נמשכי' מנצח והוד של עתיק יומין המתלבשים באריך כנז' והנה אלו הי"ג נימין הם מכסים על המצח ועל הפנים דא"א כי שם הוא סיום הז' אחרונות דעתיק יומין כי המלכות שלו היא מתלבשת בחוטם דאריך כי שער של ע"י (נ"ל שצ"ל כי שאר תקיני של עתיק) הם מתכסים בשערי דרישא דארי' אבל המוח והעיניים והחוטם דאריך ששם מתלבשי' נהי"ם דעתיק כל אלו אינם מתכסים אלא באלו הי"ג נימין דשערי המכסי' על הפנים כנז' ואחר שהקדמנו לך שתי הקדמות אלו נתחיל לבאר ענין היחוד וזה עניינו. דע כי בי"ג חוורתי דגלגלתא יש שלש' שמות של הויו"ת של מלוי דע"ב דיודי"ן כי בג' הויו"ת הפשוטות יש י"ב אותיות והם בחינת י"ב חיורתי וחויתא די"ג כוללת כלם כנודע והנה אלו הי"ב יודי"ן שיש בשלש' הויו"ת הנז' הם נמשכי' בסוד י"ב נימין דשערי הנז' ומן אלו הי"ב יודי"ן שירדו ונמשכו בסוד י"ב נימין דשערי נמשכי' עוד י"ב יודי"ן אחרים מאלו הי"ב יודי"ן הנז' ונעשי' נימת הי"ג ובה ג"כ י"ב יודי"ן אלו האחרות לכלול כל הי"ב יודי"ן ראשונות בה גם יש בשלשה הויו"ת הנז' דבי"ג חיורתי דגלגותא ט' ווי"ן ג' ווי"ן בכל הוי"ה ויורדי' ונמשכי' ג' ווי"ן שבהוי"ה א' דברישא חוורא עד הדיקנא ואז תכוין בשם אהי"ה דיודי"ן ויש בו ו' אחרת והרי הם ארבע' ווי"ן ו' זו של אהי"ה היא הרביעית לכלם וכן עשה עד שתמשיך ט' הווי"ן של ג' ההויות דרישא חיורא עם ג' ווי"ן שבשלשה שמות אהי"ה דיודי"ן ואז יהיו י"ב ווי"ן ג"כ בי"ב תיקוני דיקנא ואח"כ תכוין ג"כ להיריד מאלו הי"ב ווי"ן אשר בי"ב תיקוני דיקנא להוריד עוד מהם עצמם י"ב ווי"ן אחרים אל תקון י"ג דדיקנא הנק' מזלא קדישא ונמצא כי סוד הענין הנימין הם לעולם בחי' יודי"ן ולכן סגולתם לכסות ולהעלים האור כי ע"י הנימין מתכסי' הפנים של א"א ואין האור מתגלה למטה בדיקנא משא"כ בווי"ן שהם יותר מתגלי' אבל בהסתלק אלו הנימין מעל הפנים יתגלה אור הפנים של א"א כמ"ש באדרא כד מצחא אתגלי וכו' כנראה כי לפעמי' מכוסה והוא ע"י הנימין הנז' גם בהסתלק אלו הנימין יאיר העתיק יומין המתלבש תוך רישא דא"א כנז"ל ויוצא אורו לחוץ ואז יתחברו אלו הנימין על ראשי צדדי הדיקנא שהם פאות העליונות שבזקן ואז יתחברו היודי"ן עם הווי"ן וימשיכו אור גדול היודי"ן בווי"ן וכן הטעמי' בטעמי' והנקודות בנקודות כמו שיתבאר בע"ה כי הווי"ן לעולם יונקים מן היודי"ן ובזה הנז"ל תבין טעם למה לא היו בדיקנא של ז"א רק ט' תקונין לפי שבתחלה הווי"ן הראשוני' לא היו רק ט' כנז"ל: