שער רוח הקודש · פרק ק״י, ב׳

וזהו סדר היחוד שתייחד תחל' תכוין כי משם מ"ה דמלוי אלפי"ן שיש בפה של עתיקא קדישא יוצאים שלש' שמות אהי"ה משלש' אלפי"ן שבו ונמשכים למעל' ומהם נעש' בחי' החוטם של העתיקא בבחי' חצוניותו ותכוין כי שלש' פעמי' אהי"ה הם בגי' חוטם וכל אות מהם תנקדה בקמץ ונמצא כי בכל שם מאלו הג' פעמי' אהי"ה יש בו ארבע' קמצין והם ארבע' ווי"ן וארבע' יודי"ן שהם ס"ד בגי' כמנין חוט"ם עם המיל' ותכוין בנקוד זה כי מן החוטם הזה נמשך חיות גדול אל זו"ן כי מחד נקב ימינא נפיק רוחא לז"א לעוררו אל הזווג ומנקב שמאלי נפיק רוחא אל נוקבי' לעורר' גם היא אל הזווג אמנם התעוררות הזה ע"ד הנז' יהיה לנקב' לעתיד לבא שתתעורר מעצמ' ע"י האי רוחא דנקב שמאלי אבל עתה צריך התעוררות נשמות הצדיקים אליה והנה ב' רוחין הנז' ימין ושמאל רמוזים בנקוד הנז' כי הנה ארבע נקודות קמ"ץ שבכל שם מהשלש' הנז' הוא בגי' ס"ד ותכוין כי בו רמוז שם ס"ג עם בחינתו שהוא ס"ד ומזה מתעורר רוחא אל ז"א ואח"כ תכוין באופן אחר כי הנקוד הנז' שהוא בגי' ס"ד ועם כללותו הוא ס"ה כמנין אדנ"י שהיא הנקב' לרמוז כי מן הנקוד הזה נמשך רוחא דחיי עד נוק' דז"א אח"כ תכוין בפנימיות החוטם הזה שהוא ס"ג כנז"ל והוא באופן זה כי ה"י ראשונ' של שם זה במלוא' הוא בנוקבא דפרדשקא ימינא ומה שהוא ה' על י' הוא לפי שכל זה הוא בבחי' מ"ן וה"י אחרונ' של ס"ג היא נוק' דפרדשקא שמאלא והוא"ו היא המחיצ' המפסקת בין ב' הנקבים הנז' נשאר אות י' והוא בחי' תרין רוחין דגניזין בתרין נוקבין אילין כי אות י' היא רוחא דגניז בנוק' ימינא בתוך אית ה"י ראשונ' וממנו נמשך החיות אל ז"א לעוררו אל הזווג וב' אותיות ו"ד של מלוי אות יו"ד הנז' שגם הם במספרם י' הוא גנוז בנקב שמאלי תוך ה"י אחרונ' וממנו נמשך חיות אל נוק' דז"א לעורר' אל הזווג ותכוין להניחם החצוניות והפנימיות באופן זה עד שתכוין בזווג הפה של עתיקא ואז תכוין לעשות הזווג של הפה דעתיקא באופן זה תחל' תכוין כי פנימיות רוחא של הפה הזה הוא שם ס"ג ותחברהו עם שם אהי"ה ותזווגם יחד ותכוין שהם בגי' אחה"ע שהם אותיות של הגרון שהיא הנקב' כנודע ואח"כ תכוין באותיות גיכ"ק שהם מן החיך שהוא הזכר ואח"כ תחברם יחד עם אחה"ע ותכוין שהם בגי' רי"ו עם הכולל ואח"כ מזה הרי"ו יוצאים שלש' מוצאות האחרי' בסדר הזה תחל' אותיות דטלנ"ת של הלשון שהוא כנגד יחוד או"א ע"י הדעת הנק' לשון ואח"כ אותיות השיניי' שהם זשסר"ץ כנגד יחוד יהו"ה אלהי"ם שהם חמש' גבורות והם אותיות השיניים הנז"ל ואח"כ אותיות בומ"ף שהם בשפתיי' והם סוד יחוד יהו"ה אדנ"י שהוא יחוד החצון כנגד הפה הנעש' מחבור השפתי' ותכוין באלו השלש' מוצאות הנז' שהם שלש' שמות יה"ו שהם בגי' ס"ג כמו השם שממנו יצאו שהוא פנימיו' הפה כנז"ל והנה שלש' שמות הנז' יהיו במלוי שם ס"ג יו"ד ה"י וא"ו וכל שם מאלו הוא בגי' יהו"ה אהי"ה עם כללותם נמצא כי תמיד אנו מחברים שמות יהו"ה ואהי"ה והנה כאשר שלש' שמות אלו יוצאי' מן הרי"ו הנז' ונמשכי' עד הפה אז הם חוזרים ומתהוים בבחי' הבל היוצא מן הפה אלא שעדיין אינם יוצאי' לחוץ אלא נמשכים עד הפה ולכן צריך לכוין בשלש' שמות הנז' שהם עת' במלוי יודי"ן יו"ד ה"י וי"ו וכל אות ואות מהם נקוד בשתי נקודות שהם שב"א קמ"ץ ותכוין כי שתי אותיות ה"י וי"ו שבכל שם מאלו השלש' הוא בגי' הב"ל לפי שהם בחי' הבל היוצא מן הפה כנז"ל וכן נקוד כל אות ואות מהם שהוא שב"א קמ"ץ שהם שלש' יודי"ן ו' אחת שהם ג"כ בגי' ל"ו ועם כללותם הם כמנין הב"ל לסב' הנז' ותכוין לחבר ג' שמות אלו בפה של עתיקא ולכן תכוין עת' כי בחי' הפה הזה הוא מלוי דרבוע דשסמ"ה העול' בגי' ק"ל וכשתסיר מ"ה נשא' כמנין פ"ה כנז"ל בתחלת הדרוש שזה הוא חצוניות הפה הזה גם תכוין אל פנימיותו שהוא שם ס"ג כנז"ל ועם כ"ב האותיות היוצאו' מהגרון כנז' יהיו בגי' פה אח"כ תכוין להוציא שלש' שמות הנז' מן הפה ולחוץ בסוד הבל היוצא מן הפה ויהיו בבחי' אור מקיף כנודע כי כל הבל הפה הוא אור מקיף אמנם אל תמשיך כלם לחוץ כי הוי"ה אחת מקובצת משלשתם נשארת בפנים בפה וזה עניינ' י' מיה"ו הא'. ה' מיה"ו הב'. וה' מיה"ו השלישי. ושאר האותיות יוצאות לחוץ בסוד הבל ואלו הם ה"ו מיה"ו הא'. י"ו מיה"ו הב'. י' מיה"ו הג' וזה סדרם במלואם ה"י וי"ו יו"ד וי"ו יו"ד וכלם מנוקדות בשב"א קמ"ץ כל אות ואות ולכן תכוין להוציאם בסוד הבל היוצא מן הפה שהוא אור מקיף ומלביש את בחי' החוטם הנז"ל דבחי' חצוניותו ופנימיותו שירדו עת' ונמשכו עד כאן במקום הזה מחוץ הפה של העתיקא ונמצא כי בחי' החוטם נעשו אור פנימי מתלבש בתוך הבל הפה הזה שהוא אור מקיף אליו: