שער רוח הקודש · פרק ק״י, א׳

יחוד ג דע כי הרבוע של שם מ"ה דמלוי אלפי"ן שהוא בגי' ק"ל הוא בפה של עתיקא קדישא וז"ס מי שם פה לאדם כי שם מ"ה הוא בגי' אדם וריבוע ומלוי שם זה דמ"ה חוץ ממ"ה שבריבוע הוא בגי' פה של האדם שהיא שם מ"ה עצמו וחבור שניה' היא ק"ל וזהו בחי' חצוניותו ואמנם פנמיות זה הפה הוא הוי"ה של ס"ג וכבר ידעת במ"א כי גם בפה יש בחי' זווג מן הגרון והחיך אשר בו שהם אחה"ע וגיכ"ק כמו שנבאר בע"ה ואז יוצאי' שאר השלש' מוצאות עד שנעשים כ"ב אותיות והנה החוטם של עתיקא קדישא פנמיותו הוא הוי"ה דס"ג וחצוניותו הוא שלש' שמות של אהי"ה שיוצאי' מן ג' אלפי"ן שיש בשם מ"ה אשר בפה עתיקא כנז' והם נמשכי' למעל' ונעשה החוטם בבחי' חצוניותו וכדי לקצר נכתוב היחוד בקצר' ושים עיניך בו.