שער רוח הקודש · פרק ק״ח, ז׳

הקדמה ה' ענין דבקות עם הצדיקים והשתטחות על קברם לאדבק' רוחא ברוחא ונפשא י בנפשא כנז' בזוהר פ' אחרי מות דף ע' ע"ב וז"ל ובשעתא דאצטריך עלמא רחמי וחיי אזלי ומודעי לנפשיהו דצדיקייא ובכאן על קברייהו אינון דאתחזו לאודעא להו מ"ט דשויין רעותייהו דילהון לאתדבקא נפשא בנפשא וכו' ולהזדכך זכוך רב ולהתקדש קדוש' נפלא' ולהתענג ענג עצום לחזות בנועם ה' לדעת איז' דרך ישכון אור בכל מעשיו ויודיעוהו דברים אמיתיים לא יחטיאו השער' ובלבד שיתנהג בקדוש' ובענו' וביראת חטא וישים השם הנכבד והנורא לנגדו תמיד לייחדא שמא דקב"ה ושכינתי' ברחימו ודחילו לייחדא שם ו' עם ה' ע"י י' וה' והנה אין ספק שלא ידמה האדם כי הצדיקי' בפטירת' והיותם שוכני עפר בטילי' מן העבוד' והיחוד ח"ו כי הם מייחדי' תמיד בסוד נשמת' ורוחם ונפשם העולות למעל' המייחדים חכמה עם בינ' בסוד נשמתם ות"ת עם מלכות בסוד רוחם ומ"ן דידה בסוד נפשם ומה גם בחצי הליל' שהוא משתעשע בסוד רוחי הצדיקי שבג"ע כמבואר בזוהר ולא עוד אלא שגם הם מזדווגי' בג"ע ומולידים נפשות לגרים כמבואר שם בפ' שלח לך בריש דף קס"ח ע"כ אלא שסוד עבודת' וייחוד' בהיותם בחיים הולכי' ומתחדשי' ומוסיפי' כח למעל' מידי יום ביום ומאירי' באצי' אור לאין ערך בכל יום נוסף על חבירו האמנם אחר פטירת' מייחדי' כאשר כבר עשוהו בהיותם בחיים וגם הם שם מתפללי' על החיים כנודע בפ' שמות דף י"ו ע"ב כמו שמצינו באבות העולם שהם מתפללי' על החיים כנודע בזוהר בפ' שמות ובגמר' מס' מציעא פ' הפועלי' בעובדא דר' חייא ובניו ומבואר שם בס' הזוהר שאלמלא תפלת המתים לא היו החיים מתקיימי' ואחרי שהקדמתי לך שהם עובדי' ומייחדי' תמיד בסוד רוחם ונפשות' ונשמת' למעל' בעולם העליון הנה כאשר ייחד האדם היחוד העליון ויכוין לעשו כל יחוד כנגד הנוגע לו הנוגע לנפש לנפש והנוגע לרוח לרוח והנוגע לנשמ' לנשמ' ויכוין לדבק נר"ן של הצדיק ההוא ביחוד' אלו כל אחת בנוגע לו וכן ידבק נפשו ורוחו ונשמתו בנר"ן של אותו הצדיק בשע' היחוד הנה אז בלי ספק תדבק נפשו בנפשו.