שער רוח הקודש · פרק ק״ח, ו׳

הקדמה ד' גם דע מה שכתבתי למעל'. ואחזור להעתיקו פה כי בכל היחודי' שיש בעולם אם אתה מייחד אותו בהשטתחך על קבר הצדיק ממש צריך שתכוין כי ע"י השתטחותך עליו אתה גורם שגם הצדיק ההוא גם הוא ישתטח נפשו ותתפשט בעצמותיו אשר שם בקבר וחוזר לחיות ונעשי' עצמותיו בחי' גוף אל הנפש המשתטחת ומתפשטת בתוכם וזו הנפש היא אות' הנשארת בקבר כנודע בסוד ונפשו עליו תאבל והרי הצדיק ההוא באות' שעה כאלו הוא חי בגוף ונפש ואם אתה מויחד היחודים בביתך שלא על ידי השתטחות אין צורך אל הכונות הנז' אמנם לעולם צריך שתכוין בין אם הוא בבחינת השתטחות בין אם הוא בביתך תכוין בכל היחודי' כלם להעלות נפשך ונפש הצדיק ההוא קשורי' יחד ונפשך כלול' בנפשו וצריך שתכוין באותו השרש אשר נפש הצדיק ונפשך תלויים בו באדה"ר ותכוין לעורר אותו המקום שהוא האבר שתלוי בו נפש אותו הצדיק באדה"ר ומצד האבר ההוא אתה מעל' את נפשו בסוד מ"ן והמשל בזה אם נפש הצדיק ההוא הוא משרש אבר זרוע הימני של אדה"ר ואת' ג"כ משם מהשרש שלו והנה הצדיק ההוא כבר עלה מסוף הזרוע אל ראשו אחר שנפטר אבל אתה עדיין נפשך בסוף הזרוע ההוא כנודע כי כל שרש ושרש יש בו פרצוף שלם ואם נפשך תהיה ע"ד משל מן העקב או מן הרגל של הפרצוף ההוא של השרש שלך תכוין להעלות נפשך מן העקב של הפרצף ההוא עד ראשו ואז יתדבק נפשך עם נפש הצדיק ההוא ואז תעורר את שתי הנפשות ביחד ותעלם למעל' בסוד מ"ן. גם צריך שתדע שאם ידעת בעצמך שיש לך נשמ' אז תעורר ג"כ נשמתך עם נשמת הצדיק ההוא ואם אין לך אלא רוח תעורר את הרוח שלך בלבד ואם אין לך אלא נפש תעורר את הנפש שלך פי' כי בעדרך את נשמת הצדיק ואת רוחו לא תעורר אלא נשמתו ורוחו של הצדיק בלבד וכאשר תגיע לעורר גם את הנפש של הצדיק אז תכוין בנפש של הצדיק ותכוין לשתף נפשך ג"כ עמו גם עיקר הכל תלוי שתכוין בחשק גדול נמרץ ובשמח' וגם בהתפשטות החומר מעל הנפש מכל וכל: