שער רוח הקודש · פרק ק״ח, ח׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

יחוד א' והנה יחוד העליון של חו"ב הוא שם ההוי"ה בחכמ' ושם אהי"ה בבינ' ובהתחבר' יחד כזה יאההויה"ה הוא זווג העליון והשם המחברם הוא שם ההוי"ה במלוי יודי"ן כזה יו"ד ה"י וי"ו ה"י והיא עול' בגי' ע"ב כמנין חס"ד והוא חסד עילא' המזווג את הזווג העליון והוא הנק' מזל"א וזה נעש' ע"י נשמת הצדיק העול' למעל' בבינ' ואולי שהיא מ"ן דבינ' כאשר נבאר וז"ס כך עלה במחשב' ואמנם ת"ת ומלכות הם שם ההוי"ה בת"ת ושם אדנ"י במלכות ובהחברם יחד יהיה יאהדונ"הי והשם המחברם הוא שם הוי"ה במלוי אלפין כזה יו"ד ה"א וא"ו ה"א וזה נעשה ע"י הרוח של הצדיק ונפש הצדיק היא מ"ן דילה ואל תשיבני כי הנה בזווג התחתון צריך רוח ונפש רוח לחברם ונפש למ"ן ובזווג עליון אין כ"א נשמה לבד דע כי יש נשמה ויש נשמה לנשמה זה לזווג וזה למ"ן נשמה לנשמה מצד חכמה לזווגם ונשמה מבינה בסוד מ"ן וכן בזווג תחתון רוח מת"ת לזווג' ונפש ממלכות להעלות מ"ן והנה מלוי שם ההוי"ה נחלק לד' מינים אם כלו במילוי של יוד"ין כזה יו"ד ה"י וי"ו ה"י ואם יו"ד ה"י וא"ו ה"י ואם במלוי אלפ"ין כזה יו"ד ה"א וא"ו ה"א ואם במלוי ההי"ן יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה והנה שם הה"ייה דע"ב דיו"דין הוא המזווג חו"ב ע"י נשמה לנשמה של צדיק הבאה מצד חכמה ושם ההו"יה דס"ג הוא המעלה מ"ן ע"י נשמת הצדיק הבאה מבינה ושם הו"יה דמ"ה הוא המזווג ת"ת ומלכות ע"י רוחו של צדיק ושם ההו"יה במלוי ההי"ן דב"ן הוא המעלה מ"ן ע"י נפש הצדיק הבאה ממלכות והבן כל זה מאד:
נחלת הכלל · Jerusalem, 1863

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שער רוח הקודש, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.