שער רוח הקודש · פרק א׳, ג׳

והנה סוד הנבוא' ורוח הקדש ודאי שהוא קול שלוח מלמעלה לדבר עם הנביא ההוא או עם בעל רוח הקדש ההוא אבל איתו הקול העליון הרוחני אי איפשר הקול ההוא לבדו להתגש' וליכנס באזני הנביא ההוא אם לא ע"י שיתלבש תחלה באותו הקול הגשמי. שיוצא מפי האד' ההוא בהיותו עתה עוסק בתורה או בתפלה וכיוצא ואז מתלבש בו ומתחבר עמו ובא עד אזן הנביא ההוא ושמעו ובלתי קול האדם עצמו הגשמיי עתה אי איפשר להיות וביאור הדברי' הוא כי הקול הא' אשר כבר נעשה ממנו מלאכין ורוחין קדישין כנז"ל הם עצמם קול הנבוא' וכאשר בא הקול ההוא אל האד' להגיד לו הנבוא' ההיא הוא בא ומתלבש בזה הקול הגשמיי של עכשיו של האד' הזה שיוצא ממנו בעת ששורה עליו הנבוא' ההיא וז"ס פ' שמואל ב' כ"ג ב' רוח ה' דבר בי ומלתו על לשוני כי הרוח והמלה שהו' דבור הא' הנעש' כבר ע"י עסק התור' והמצ' וכנז"ל הוא השור' עתה עליו על לשונו ויוצא ממש מתוך פיו קול ודבור ומדבר ממש בפיו ואז האד' שומעו והנה יש בזה פרטי' רבים כי נודע הוא שיש באדם קול ודבור והבל ואפשר שהקול הא' בא עתה ומתלבש בקול של עכשיו או הדבור הא' בא ומתלבש בדבורו של עכשיו או ההבל הא' בהבל של עכשיו או קול שעבר בדבור או בהבל של עתה או דבור הא' בקול או בהבל של עתה או ההבל הא' בקול או בדבור של עתה. גם אפשר באופן אחר שיתלבש אותו קול עליון בקול של צדיקים אחרי' ראשוני' שקדמו אליו מזמן הראשוני' או מאותם שבזמנו עכשיו ושניה' יתחברו ויבואו וידברו עמו או אפשר שיתלבש קול העליון בדבור או בהבל של הצדיקי' אחרי' כנז' אבל דע שאי איפשר כלל שיבא קול או דבור או הבל של צדיק אחר לדבר עמו אא"כ יהיה הצדיק ההוא משורש נשמת האיש הזה של עכשיו או אם יהיה שעשה האיש הזה איזו מצוה כפי גדר הצדיק ההוא וע"י אחד משני תנאים אלו יבא וישרה עליו ע"ד הנז' והנה ע"ד הבחי' הנז"ל שיש באדם עצמו יש בחי' ההם כשהוא מן צדיקים אחרי' שיהיה קול הצדיק הא. בקול או בדבור או הבל של עתה של זה האיש או דבורו של הצדיק הא' בקול או בדבור או הבל של עתה של האיש הזה או הבל הצדיק ההו' בקול או דבור או הבל של זה האיש של עתה ויש הרבה בחי' בזה לאין קץ. והנה ודאי הוא כי יותר מדריגה גדולה היא כאשר קול או דבור או הבל הראשו' של האדם הזה עצמו הם מתלבשי' בקול או דבור או הבל שלו עצמו של עתה יותר מכאשר מתלבש קול או דבור או הבל של צדיקים אחרי' בקולו או בדבורו או בהבלו של עכשיו לפי שזה מורה שאין כח נבואי בקולו או דבורו או בהבלו אם לא עד שיצטרף כח צדיק אחר עמו. והנה ההפרש שיש בין נבואה לרוח הקדש הוא כי נבואה מדכורא ורות הקדש מנוק' ולכן הנבואה אינה אלא בקול או בדבור שעבר בין משלו בין משל צדיקים אחרים המתלבשים עתה בקול או בדבור או בהבל שלו של עתה אבל מן ההבל של עבר בין משלו בין משל אחרים אין נבואה נמשכת משם אבל רוח הקדש אינה אלא מן ההבל שעבר בדוקא בין משלו בין משל אחרי' אבל בקול או בדבור שעבר בין משלו בין משל צדיקי' אחרים אין זה נק' רוח הקדש אלא נבואה אבל בבחי' של עכשיו שכחתי ואני מסופק מה ששמעתי בזה אם הוא דוקא בהבל של עכשיו בלבד או אם יהיה ג"כ בקול או בדבור של עכשיו אבל במה שעבר פשוט הוא אצלי שאינו אלא מן ההבל של עבר בלבד ולא מקול או דבור של עבר כלל. והנה נמצא שבעלי הנבואה או בבעלי רוח הקדש יש בהם מדריגות הרבה מאד וכפי שנוי גדר נבואתם הוא סדר מעלתם והנה רבן של כל הנביאי' הוא מרע"ה ואחריו במדריגת הנבוא' היתה נבואת שמואל הנביא ע"ה אשר עליו אמר הכתוב משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו. והנה מרע"ה היה מן המדריג' העליונ' שבכל המדריגות והוא כי בחי' קולו הא' שלו עצמו נתלבשה בקולו של עתה ונמצאו בו כל שתי המעלות כי שתי הקולות הראשון והאחרון היו שלו עצמו ולא הוצרך לאחרים. גם מעלה אחרת כי בין הראשון ובין האחרון שניהם היו בחי' קולות וכנז"ל כי הקול גדול מן הדבור והדבור גדול מן הבל ומכ"ש שהיה ג"כ מתנבא בקול או דבור או הבל של צדיקים אחרי'. ואחריו היתה מדריגת שמואל הנביא ע"ה והיתה מקולו הראשון לדבורו של עתה ומכ"ש להבלו של עתה ומכ"ש מצדיקי' אחרים אבל לא זכה לקולו של עתה ואחר ב' מדריגות אלו הם מדריגו' שאר כל הנביאי' ויש בהם כל שאר המדריגו' חוץ משני' המדריגות הנז"ל אשר במשה ושמואל הנביא ע"ה כי אין שום נביא אחר שהשיג קול שעבר שלהם ממש אל קולו או דבורו של עתה אך שאר הבחי' כלם הם בשאר הנביאי' אלא שאין מדריגתם שוים וזה מדריגתו גדולהמשל חבירו כפי סדר המדריגות שזכרנו ואמנם בבעלי רוח הקדש היה דוד המלך ע"ה רבן של כל בעלי רוח הקדש כמו שהיה מרע"ה בענין הנבוא' רבן של כל הנביאי' ודור המלך ע"ה היתה בו המדריג' הגדולה שיש ברוח הקדש והוא שהיה מתלבש ההבל שלו שעבר בשלו של עתה ג"כ ולא היה צריך לשל אחרים ע"ד הנאמר במדריגת נבואה של מרע"ה וכבר אמרנו כי נסתפק לנו מה ששמענו אם הוא בהבל דוקא של עכשיו או אם גם הוא בקול או דבור של עתה והמדריגה הראשונה שבכלם היתה של דוד המלך ע"ה וכל שאר המדריגות שתחת הראשונ' מתחלקי' בשאר בעלי רוח הקדש איש ואיש כפי מדריגתו והדרך השני נראה עיקר כי עי"כ יש ברוח הקדש מדריגות רבות כמו בנבואה אך לפי דרך הראשון לא יש רק ב' מדריגות לבד שהם אחד הבל הראשון שלו בהבל השני שלו. והשני הוא הבל של צדיק אמר בהבל שלו עתה והנה נתבאר הפרש הנבוא' מן רוח הקדש וגם נתבאר הפרש מדריגות הנבוא' ורוח הקדש עצמם וכל זה בענין המקבל בעצמו אם הוא בקולו או בדבורו.