שער רוח הקודש · פרק א׳, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

דע כי בהיות האדם צדיק וחסיד ועוסק בתורה ומתפלל בכונה ודאי הוא שאין לך דבר שאין לו ממש כי אפי' אותו הקול היוצא ע"י הכאת המטה אינו לבטלה כנז' בזוהר פ' שלח לך ואין הדבר ההוא הולך לבטלה ח"ו אך בודאי הוא שממנו נבראים מלאכי' ורוחין קדישין קיימין ועומדין כנז' בפ' בשלח דף נ"ט וכמשז"ל כל העושה מצוה אחת קנה לו פרקליט אחד וכו' כי מדבור האדם נוצרי' מלאכים טובים או רעים כפי דבורו וכמ"ש בתיקונין כי כשהאד' עוסק בתורה אותם הקולות וההבלים דנפקי מפומיה נעשים מרכבה אל נשמות הצדיקי' הראשוני' לרדת למטה ללמוד תורה לאדם ההוא וכנז' בסבא דמשפטים דף ק' ע"ב ענין ההבל והדבור והקול כמו שיתבאר עניו שלשתם לקמן בע"ה אמנם הנ"ל הוא כפי מעשה האד' כי אם איתה התור' שיעסוק בה קורא אותה לשמה יהיה המלאך הנברא משם קדוש הוא מאד ועליון מאד ונאמן בכל דבריו באמת גמור וכן אם קורא אותה בלי שבושיים וטעיות יהיה המלאך ההוא בלי טעות ויהי' נאמן בכל דבריו וכן המצוה שעושה האדם אם היא כתקנ' נעשה ממנה מלאך קדוש מאד וכמ"ש ז"ל כל העושה מצוה אחת קנה לו פרקליט אחד וכו' וכפי מה שחסר מאותה מצוה כן יחסר אור המלאך ההוא ואמנם ודאי הוא שגדול הוא כח המלאך הנעש' מעסק התור' מכח הנעשה ע"י אותה המצוה ואין להאריך בפרטים אלו. וזה ענין המלאכים המתגלי' אל האדם ומודיעי' אותם עתידות וסודות ונקראי' בספרי' מגידים. כי אלו הם נבראים מעס' האדם בתורה ובמצות. ויש אנשים שאין המגידי' הנז' מתגלים להם כלל ויש מי שמתגלי' להם והכל הוא כפי בחי' נשמותיה' או כפי מעשיהם ואין להאריך בזה ויש מגידים אמיתיים לגמרי והם הנעשים מן התורה או המצו' הנעשי' בשלימות' ויש מגידי' משקרים במקצת דבריהם ויש בהם תערובת כזב ושקר והטע' הוא כי אם האדם היה לו איזו בחי' רעה או דבר שקר באותה התור' או באותה המצוה שעשה הנה גם המלאך הנברא משם הוא כלול טוב ורע ובאי' הטוב שבו אומר דברי אמת והרע שבו אומר דברי כזב. גם יש מגידי' שנעשי' מעולם העשיה בלבד ואלו נעשים ע"י המצות מעשיות הנעשות בלי כוונה ויש מגידי' מעולם היצירה והם מעסק התורה ויש מגידי' מעולם הבריאה והם הנעשות מכוונת ומחשבת האד' בעסקו בתורה או במצוה ובכל עולם ועולם יש כמה וכמה חלקים ופרטי' שונים זה מזה ואין להאריך. והסימן שנתן לי מורי ז"ל הוא בראותינו אם הוא מאמת בכל דבריו או אם כל דבריו לשם שמי' ולא יבטל אפי' אות אחת מדבריו וגם אם ידע לבאר רזי התורה וסודותיה זה ודאי נוכל להאמין בו וכפי דבריו נוכל לידע ולהכיר גדלו ומעלתו כפי ידיעתו:
נחלת הכלל · Jerusalem, 1863

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שער רוח הקודש, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.