תהו הבינה נקראת תהו והטעם כי פירש בספר הבהיר מאי בהו דבר המלביש את התהו ומאי תהו דבר המתהא את בני אדם כן נתבאר שם במקומות מחולפים. ופירש בהו הוא דבר שיש בו ממש. והבינה היא דבר שאין בו אחיזה ועל כן נקרא מי לשון שאלה. והוא כהיולי שהוא דבר שאין לו צורה והוא קודם אל מציאות הצורה ומקבל כל הצורות. וזהו הבינה הקודמות אל מציאות הגלוי ומקבל כל המציאות כן לפי התפשטותה אם דין ואם רחמים ואם חסד ואין בה השכלה אם לא ע"י הבנין. ומפני שהיא שאלה בלא תשובה אמר בספר הבהי' דבר המתהא הכונה דבר מתמיה בני אדם שאין תשובה לשאלה כדפי':
פרדס רמונים · פרק כ״ג, תתש״כ
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Pardes Rimonim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פרדס רמונים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.