תהלה בשם זה פי' פרושים רבים בספר הזוהר. ובר"מ פי' הרשב"י עליו השלום כי תהלה בכתר. ובמקומות אחרים תהלה בבינה. ור' משה פי' כי חכמה ובינה כל א' נקרא תהלה ושתיהן יחד תהלות. והמלכות נקראת ג"כ תהלה וכן מוכח בספר הבהיר ובזהר בראשית (דף ל"ו.) בפסוק ותרא האשה וגו'. ור' משה הכריח הענין מפסוק (דברים י כא) הוא תהלתך והוא אלדיך. והנראה לי לפשרת הענין כי תהלה אמיתית הוא הכתר ומשם נשפע אל החכמה ואל הבינה ושתיהם יחד תהלות מפני שנשפעות מהתהלה הגדולה. ומלכות תהלה בסוד אני ואי"ן נעוץ סופו בתחלתו. ולא יקראו תהלות כי אם מצד המלכות ששם התהלות בסוד י' מיני תהלים שהם בעשר ספי' בסוד המלכות שהם ספר תהילים:
פרדס רמונים · פרק כ״ג, תתשכ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Pardes Rimonim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פרדס רמונים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.