תבונה הבינה עצמם נק' תבונה. ויש חלוק בין בינה ותבונה כי בינה נקרא בסוד בן י"ה על ידי הת"ת בסוד הדעת המאחד למעלה ומחבר החכמה והבינה והוא בן י"ה. י"ה היינו חכמה ובינה כנודע ובן הוא התפארת בסוד הדעה בן השוכב בחיק אביו ואמו וזהו פירוש בינה. אמנם נקרא בשם בינה בהיותה בייחוד עם החכמה ומפני היות עקר הייחוד הזה בבינה ולא בחכמה לפיכך עולה היא בשם ולא החכמה כענין זכור ושמור שביארנו בערכם ע"ש. ותבונה פירוש ה' שהוא הבינה לבדה ובן ובת שהם התפארת ומלכות. ובהיות הבינה שופעת ושוכבת עליהם כאם על הבנים נק' תבונה וזה מה שחסר שם היו"ד שהוא האב חכמה מפני שנסתלק היחוד ההוא. כל זה נתבאר בתקונים (תקונא ס"ט דף ק"ג.) ובזוהר ובאדרא (האזינו דף ר"ז) אות באות. ופירש בתקונים (בהקדמה דף י' ע"ב) כי המלכות מצד הבינה נקראת ג"כ תבונה:
פרדס רמונים · פרק כ״ג, תתשי״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Pardes Rimonim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פרדס רמונים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.