פרדס רמונים · פרק כ׳, ס״ט

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ועוד כי אע"פ שהנצח שני לת"ת, עקרו החסד כדפי' בסדר האצילות בפ"ו בס"ד. לכן נראה להשיב כי נצח והוד הם שני מדות מיוחדות בכל פעולותיהם אחים ולא יתפרדו ולכן רוב כינוייהם הם להם ביחד כמו אפיקי מים, שקתות המים, וכיוצא בהם, כאשר יתבאר בשער ערכי הכנויים. והטעם ביארנו בשער ח' פכ"ד. ולכן השם הכולל אל שניהם יחד הוא שם צבאות. וזולת שם זה השוה אל שניהם אין להם שם אחר בשמות שאינם נמחקים ולא יצדק שם זה אלא אל שניהם יחד. כמו שלא יצדק שם צבא אלא על קבוץ עם. וכן שניהם יחד נקראו צבאות. וכן פי' הרשב"י בתיקונים נצח והוד צבאות. וכן בזהר פ' ויקרא (די"א) וז"ל שביעאה ותמינאה צבאות איקרון. וכן במקומות רבים. אמנם שם יהו"ה ואלהים הוא מושאל אליהם לסבה אשר נבאר. והענין כי שני מדות אלו זו ימין וזו שמאל שניהם משכן ומושב לת"ת ומלכות. ושם ע"י היסוד מתיחדים. כי הנצח כסא לת"ת וההוד כסא למלכות. וזהו ביאר הרשב"י ע"ה בתיקונים (תקונא י"ח דף ל"ג) וז"ל ת"ח יהו"ה אדנ"י אינון קב"ה ושכינת' בתרין שוקין. יהו"ה לימינא, אדנ"י לשמאלא. ואינון אספקלריא המאירה, ואספקלריא שאינה מאירה. בצדיק תרווייהו חד יאהדונה"י עכ"ל.
נחלת הכלל · Pardes Rimonim

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך פרדס רמונים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.