פרדס רמונים · פרק כ׳, ע׳

והכריח הענין הרשב"י ע"ה בלשונו במה שהאריך ואמר ואינון אספקלריא וכו'. כי כבר נודע כי אספקלריא המאירה הוא תפארת והוא מדרגת מרע"ה. ושאר הנביאים במלכות שהיא כאספקלריא שאינה מאירה. וכן אמרו (חז"ל ב"ב ע"ה) פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה. והכונה מרע"ה היה מתנבא בכח התפארת והוא פני חמה, אבל יהושע פני לבנה שהוא המלכות. ואחר שכן איך אומרים במקום אחר שהנבואה הוא ע"י נצח והוד שהם תרי נביאי קשוט כמורגל בדברי הרשב"י ע"ה מקומות רבים אין מספר. אלא ע"כ מאי אית לך למימר שהת"ת הוא אל הנצח שכן דרך הת"ת אל הימין וזו היא מדתו של משה, והמלכות אל ההוד שכן דרכה אל השמאל כאשר ביארנו בשערים הקודמים, וביסוד הם מתיחדים כנודע. ואחר הקדמה זו כבר נודע היות הת"ת שמו יהו"ה ושם המלכות אלהים. וברוב המקומות שבא ה' אלהים הוא ת"ת ומלכות. או ברחוק על החכמה והבינה שנקראו ע"ש הת"ת והמלכות. וכן הבינה לבדה נקראת בניקוד אלהים ונכתב יהו"ה להורות עליהם כדפי' בפ"ד בס"ד. א"כ ראוי שיקראו הנצח וההו"ד על שמם יהו"ה אלהי"ם. ואין להקשות כי לפ"ז היה ראוי שיקרא ההוד בשם אדנ"י ולא בשם אלהים כדברי הרשב"י ע"ה. זו אינו שאלה, כי המלכות כשהיא נוטה אל השמאל כ"ש בהיותה בהוד נקראת אלדים כדפי' לעיל בפ"ז ח"ט. והרשב"י ע"ה במאמר הזה נקט אדני לרמוז על היחוד דרך מעלות הסולם עד המעלה העליונה כדמפרש ואזיל בחסד וגבורה וכו' באמצעית וכו' כמו שהעתקנו לשונו בשער ט"ו פ"ב. וכן ביאר הרשב"י ע"ה בזהר פ' ויקרא (דף י"א ע"ב) ז"ל שביעאה ותמינאה דא צבאות. וע"ד יהו"ה קריבא בכלא אחיד לכל סטרין. לזמנין יהו"ה אלהים דהא קריבין אינון ת"ת לגבי גבורה. ולזמנין יהו"ה צבאות דהא קריבין אינון ת"ת לגבי נצח והוד דאקרון צבאות. והא אתמר דאשתמודעין מילי נביאי מהימני מפומיהו כד אמרי כה אמר יהו"ה אלהים וכד אמרי כה אמר יהו"ה צבאות, והוו ידעי מאן אתר קא אתיין מילין עכ"ל.