וכן עשה החסיד מהר"מ כאשר צוהו רבו, וקבל עליו טלטול הקשה, והרחיק נדוד אל ארץ רחוקה הנ"ל, לקיים גזרת רבו ולעשות סייג לתורה, ולקץ ימים אחר שעשה ציר נאמן שליחותו, חזר אל רבו בשמחה, וקבלו בסבר פנים יפות ושמח בו שמחה גדולה, אלה הדברים סח לי התורני הנ"ל, אך לא ידע שום דבר פרטי מטענות המין המקולל הנ"ל - כ"ש שנעלם ממנו כל עיקר תשובתו של רמ"ח הנ"ל, מה טיבה, ואם באה בדפוס אם בשם פרטי נקבה.
מטפחת ספרים · פרק א׳, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מטפחת ספרים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.