מטפחת ספרים · פרק א׳, ל״א

ולמה זה אכנס בתגר, להיות חלילה איש ריב בספר הזהר הקדוש ח"ו, ומה בצע מה אועיל מחטאתי זאת, הלא זה ספר תולדות אדם גדול הוא, לא עשקני לא אכלני לא הממני, אדרבה הוא אור עיני ביראת ה' ובס"ת בו כל מעייני, אם לא כי חרפות חורפיך ה' נפלו עלי, ברצח בעצמותי, חרפוני צוררי באמור אלי כל היום איה אלהיך, קנאת ה' עשתה זאת וכיוצא בה, אם ח"ה הגדול עצור בעצמותי כלכל לא אוכל, במקום שאין איש, וארא כי אין מושיע, ואשתומם כי אין מפגיע, אדברה וירוח לי אף אם בזה לא יחשך כאבי, ודייני שהיתה לי נפשי לשלל, בכל הרעות המוצאות אותי, אשר הוכיתי בית מאהבי, תחת רדפי טוב ואהבתי את אדוני אבי שבשמים בכל לבבי, לא שמתי בשר זרועי, הרועה אותי לא אחסר, חסדו עם כל בשר, זרוע בשר השלכתי אחר גווי, והיה שארית יעקב וגו' אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם, בה' אצפה ואדע כי לא אבוש ה' קווי, באלהי אמת בטחתי, והאמת תשוקתי, האמונה ארוסתי, מבטן אמי אנחנה, אחמול עליה ולא אעזבנה, עשוקה, עד יצא כנוגה צדקה, גם כי ידעתי צדיק ה' אל אמונה, שהקים עלי אורבים ואויבים רבים לעת זקנה, לא עביד קב"ה דינא בלא דינא, אינני איש שהכל כופר (דומה לצבי קל לראש, הכרת פניו ענתה בו, אף בשגם הוא כבר מרת"א אייתי קיר"א (סך קירי פלסתר) דבק בבלייתא, בליתא דפרת"א למכפרי"ה בכלימ"ה דחבריה, דבק דבק באפיתיה, ולא בשקרוהו) ידעתי עוני וחטאתי נגדי תמיד עצמו מספר, אך חלילה לי מה לא במרד ולא במעל, לא כחשתי לאל ממעל, בו יתעלה אבטח, יחמר פדעהו וגו' מצאתי כופר, לצדיק רשע ותחת ישרים בוגד יפול בגומץ חפר לולי זאת כבר מזמן רב הייתי אפר ואפר, לכן לא יחרף לבבי מימי, אף אם גם עתה אחרי הניח לי ה' מכל אויבי מסביב הושיעני מפי ארי"ה מסובכו, ומקרני ראמים, ומזרוע רבים קמים, וגדולים ועצומים ממני מאד, היו כאין וכאפס אנשי מלחמתי אנשי דמים ומרמה וגו' דועכו כאש קוצים בשם ה' כי אמילם. היו כקש כולם.