אור ליום שבת ט' לכסליו, ה' עמך וכו' הא אתינא לגלאה לך רזא עילאה בפרשא דא קדישא דהא איכא למידק אמאי איצטרך יעקב בחיר דאבהן למיתב עם לבן ולמיסב בנתיה דההוא רשיעא ולמרעי עניה, אבל רזא דמילתא דלבן רמיז ללובן עילאה דההוא סיטרא, ואיצטריך יעקב יזיל לגביה ויפוק מיניה חיילין דקדושה דמטמרין ביה ויתו להו לסטרא קדושא מגו ההוא סטרא והיינו נמי רזא דענא דיתרו דרעי משה רבינו דהיינו חיילין דקדושה דהוו מטמרין, והוה רעי לון לקרבה להו לסטרא קדושא, ומשום דיתרו גופיה הוה עתיד לאגיירא לא איצטרך למימר ביה ויצל אלהים ממקנה אביכן, דהא כיון דאתגייר הוא כל חיילין דביה אתו בהדיה, ואיצטרך למיסב בנתיה מהאי טעמ' דאפיק להון מרשותי' דההוא סטרא והיינו רזא דויקרא יעקב לרחל וללאה השדה אל צאנו דהיינו דאעיל להון בחקל תפוחין, והיינו דמאן דמייתי בכורים ריש מילי הוו לבן ארמאה בעא לאובדא ית אבא דהוו גניזין ביה חיילין דקדושה, ויעקב אפיק יתהון בעל כרחיה:
מגיד מישרים · פרק ה׳, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maggid Meisharim - Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מגיד מישרים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.