מגיד מישרים · פרק ה׳, ו׳

והשתא בעינא לאולפא לך רזא דברכאן דיעקב, דאיכא למידק דהא "יתהון אלא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי ואמאי לא בייך ליה בעלמא דאתי דהוא עיקר. ותו חזינן כמה מלכין דלא איתברכו ואית להו טל השמים וכו' ועובדים אותם עמים ולאומים. ותו אמאי אתחכימו כולי האי יעקב ורבקה על ברכאן דעלמא הדין. ותו אמאי שרי מילי בוא"ו ויתן לך. ואוף דאמור רבנן יתן ויחזור ויתן אנן באורח רזא בעינן לפרשא. ותו אמאי לא קאמר משמני הארץ כדקאמר מטל. ותו מאי רבותא דיעקב דהא לעשו נמי קאמר משמני הארץ יהיה מושביך ומטל השמים מעל. ותו אמאי האלהים במדת הדין. ותו אמאי האלהים בה"א הידיעה. אבל רזא דמילתא דיצחק אדבק ליה ליעקב בספירין עילאין ומשום הכי שרי בואו דרמיז לתפארת למימר דתפארת יהא נתון לך והיינו ויתן לך האלהים כלומר ויסתלק מתמן לבינה דהיא למ"ד ברזא דמגדל הפורח באויר ותניק לכנסת ישראל דאיהי כף. ואית כף. ואית כף. כד איהי כפופה איתקריאת כ"פ וכד איהי ינקא מלעילא שפע ברכאן איתקריא כ"ף דאורכא דכ"ף רמיז לוא"ו דאיתדבקא לתפארת ומשפעא לעלמין כולהו. והיינו רזא דויתן לך תסתלק בלמ"ד דהיא בינה ברזא דהרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך ותניק לכ"ף דאיהי כנסת ישראל ותסלק לה"א בתראה ותדביק לה בבינה והיינו האלהים ה"א תדביק לה עם בינה אלהים היינו בינה ותתנהר מרזא דמטל השמים דהא שמא דהויה ביודי"ן כזה יו"ד ה"י וי"ו ה"י סליק ע"ב ועם שבע ספירות הבנין סליק ע"ט כחושבן מטל. והא יהעת דשמא דהויה דכתיב ביודי"ן רמיז לכתר והיינו מטל השמים העליונים. ותו דה' אחד סליק טל. ותו רמיז למימר דיתנהר מרזא די"ג מכילין דמתנוצצין מאין סוף ומנהרין בכתר וכתר מנהיר יתהון בת"ת הא אינון תלת זימנין י"ג וסלקין ט"ל. והא דקאמר מטל למירמז דבא"ס ליכא תפיסא דאוף כתר חכמה הוי קמיה. ולהכי קאמר מטל ולא כל טל. תו איכא למימר דטל השמים רמיז לכתר. ודגן רמיז לחכמה דאיקרי לחם. ותירוש רמז לבינה דהיינו יין המשומר בענביו. והכי קאמר תסתלק ותדביק בקצת מכתר והיינו מטל השמים. אבל בחכמה ובינה תדבק רובא דילהון ורוב דגן ותירוש דהא ידיע דבחכמה ובינה אית קצת תפיסותא. אבל בכתר עליון ליכא תפיסותא ברזא דמשרתיו שואלים איתמר על ספירין עילאין. והמשכיל יבין. דמבשרי אחזה אלוה דכמה דאיברייא דגופא ידעין דנשמתא מנהגא דילהון ולית להון בה תפיסותא והא ידיע דספירין אינהו דוגמת אברייא לאין סוף ית'. יעבדוך עמים כו' השתא יהב ליה תוקפא על ע' שרים דסחרני כורסייא. ולהנך די בסטרא שמאלא קרי עמים ודלסטר ימינא קרי לאומים. ומשום דהנך דלסטר שמאלא איבעי להו לאיתכפייא יתיר אמר בהו יעבדוך. ומשום דהנך דלסטר ימינא לא איבעי להו לאיתכפייא כולי האי אמר בהו וישתהוו ולא אידכר בהו עבודה. הוה גביר לאחיך היינו ספירן דתפארת גביר להון דאינון מתזנין על ידיה והיינו הוה דרמיז לתפארת קאים בין תרין ההי"ן יניק מה"א עילאי. ומייניק לה"א תתאי. וישתחוו לך בני אמך. היינו יסוד ומלכות וקרו להו בני אמך דתפארת ויסוד ומלכות נפקו מבטישותא דכתר כמה דאוליפתך. וקאמר דאע"ג דאינון בני אמך דנפקתו מאתר חד דאינון ישתחוו לך כלומר דליהוו לך דהא יסוד ומלכות תחות תפארת אינהו, אורריך היינו סמאל ונחש דמהדרי לחסרי משפעא דאתי לך אינהו יהון ארור דליהוי מחסרון מכל טובא דארור היינו מחסר כדמתרגם אונקלוס צרעת ממארת סגירו מחסרא, ומברכיך דהיינו ספירין עילאין דמשפעין בת"ת להוון בריכין מעילת העילות, הא את חזי השתא סלקא ורבו דהני ברכאי כמה היא עילא' לעילא לעילא ובדין הוה להו ליעקב ולרבקה לאתחכמא לאדבקא יתהון אבל ברכאן דעשו הוו לתתא מכנסת ישראל, והיינו דשרי בהו הנה רמז להנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה תמן באתר דאינון ששים גבורים דסחרני כנסת ישראל אדביק יתיה, והכי הנ"ה סליק ששים והיינו דקאמר הנה משמני הארץ, דהיינו סוהרני ארץ התחתונה יהי' מושביך באתר הכי אינון גבורים מארי דינא תתדבק, ומטל השמים מעל כלומר נפיקו דילך לא יהא אלא משמים דעליך דהיינו כנסת ישראל, ולא משמים דלעילא והיינו דקאמר מעל ולא מעל דמעל, ועל חרבך תחיה אינון בנין דסחרני כנסת ישראל דאינון ושממון, ותו איקרו חרוב, דאיהי בתמורות לקביל תפארת דרמיז בוא"ו דדמי לחרב, ואת אחיך תעבוד, כלומר אי אפשר לסלקא לך יתיר, דעל כרחך תהא עבד לאחוך דהא אחוך מתדבק בת"ת דמשפע לכנסת ישראל ואתייניק משפעא דאתי לכ"י, והיה כאשר תריד כלומר כ"י תריד דתי"ו דתריד תואר לכנסת ישראל ותריד מלשון אריד בשיחי כלומר כד תקבל כ"י קמיה קודשא בריך הוא על עובדיהון דהיא אימא המייסרת כמה דאת אמר אשר יסרתו אמו, וכד לא שמעין בקלה איהי קבלא לקודשא בריך הוא וקאמר כד תקבל כ"י על עובדיהון, ופרקת עולו מעל צוארך כלומר תסתלק את ותניק שפעא דהוה אתי לכ"י ואיהי תתזן מינך, ברזא דכל העולם שותה מתמצית ארץ ישראל ועכשיו בעונות שרבו ארץ ישראל מתמצית העולם שותה והיינו דכתיב והיה כלומר דבההוא עידנא יסתלק תפארת לעיילא בבינה ולא ייניק לכנסת ישראל, ולהכי רמז והיה דהוי שמא דהוי"ה למפרע וא"ו כתיב קודם ה"א קדמאה, אי נמי דתריד הוי כאלו כתיב תדיר כלומר דאת תדיר מהדר לאכשלא לבני אנשא וכאשר תהוי תדיר עימהון וישמעון לך ופרקת עולו וכו' הא תא חזי דברכאן דעשו הוו לתתא לתתא, וברכאן דיעקב לעילא לעילא, ויצחק אע"ג דלא הוי מחזיק עשו לרשיעא מכל מקום לא הוי מחזיק כל כך כצדיקא דיזכי לאיתדבקא בתפארת ולא הוי בעי אלא לאדבקא לה כנסת ישראל תתאה, והיינו דקאמר ואברכך לפני ה', דהיא נקרא לפני ה' וכד אתא יעקב וחשיב יצחק דהוה עשו ובריך ליה לא הוה בעי לאדבקא ליה אלא בה (בכנסת ישראל תתאה) אבל שכינתא ממללא בפומיה ואדביק יתיה בת"ת כמה דאמרן, וכד אתא עשו ואמר יקום אבי וכו' ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד, תוהא על תוהא הדא דקיומא דברכאן לא הוו לבריה, ותו דאיסתלק יתיר בדרגין עלאין יתיר ממאי דהוי חשיב, והיינו דקאמר ורמיז גדולה עד מאד. והיינו דקאמר מי איפה דא"י הרמז לתלת עילאי ברזא דאיה מקום כבודו להעריצו, ופ"ה באמצעות תיבה רמיזא בחכמה, ותו איפה רמיזא לחכמה דהיא איפה ומכילא דשיעור קומה ועל דא חרד יצחק דחמא דההוא דאתברך אסתלק בכל הני דרגין עילאי וכיון דידע דלא הוי עשו חשב דלאו בריה הוא ההוא דאתברך ומשום הכי חרד כל כך דלהוי סליקו כי האי לגברא דלאו מזרעיה הוא למחזי דלא איהו עיקיא דעלמא ועוד דהוה אמר הני מילין איתידע ליה דיעקב בריה הוא ההוא דאתברך ואסתלק בכל הנך סילוקין עילאין בההוא עידנא נח דעתיה ואמר גם ברוך יהיה, ואמר בא אחיך במרמה וכו' כלומר אחא בסיועא דבינה לינקא מינה ובהכי לקח את ברכתך היינו כנסת ישראל, דתמן הוה בעינא לאדבקא לך והשתא איהו תחותיה וינקא מניה, ובמרמה היינו מ"ם, רזא דמ"ם רמ"ה דמ"ם היינו בינה ואיהי רמה, ברזא דכתיב ותשובתו הרמתה, כשמוע עשו וכו' ויצעק צעקה כו' צערא על צערא חד על דאפסיד ברכאן דיליה וחד על דאסתלק יעקב בהנך סילוקין עילאין, ואמר הברכה אחת היא לך אבי כלומר הברכה אחת דהיינו כנסת ישראל בגווה חד, את יכיל לברכא בה דאת אמר ויקח את ברכתך, הא אע"ג דאיהו אסתלק לעילא מכל מקום תיכול לאדבקא לי בכנסת ישראל כמה דהוי ברעותך, והיינו דקאמר ברכני גם אני אבי, אז אמר לו יצחק הנה משמני הארץ יהיה מושבך כלומר לית לך קיומא באתר דכנסת ישראל אלא לתתא מינה והיינו דקאמר הנה משמני הארץ יהיה מושבך וכו' וכדפרישית, ואת אחיך תעבוד כלומר ומשום הכי אמרית לך ויקח ברכתך, הא אתגלייא לך רזין טמירין ואיתבררו מילייא יאות לכן כוין בעובדך והרהר תדיר באורייתא לא תפסיק אפילו רגע חדא ואי תכתוב לשלמה בחירי כתוב לו הני מילין בגין דיחדי בהון, ואתה שלום: