אבל רזא דמילתא דבסוף אידך פרשתא פקיד על מצות עגלא ערופה וטעמא דההיא מצוה משום דבקטילו דההוא חלל איתקף סטרא מסאבא מתרי טעמי חדא דשלט בבנאה דמטרוניתא וקטל חד מניהון ותו דקטל ליה בדרך אכזריות דאי הוו קטלין ליה ב"ד היו בוררין ליה מיתה יפה. ותו דע"י שליטו דשלט ההוא סטרא בההוא חלל אסתאב נפשיה דההוא חלל בההוא סטרא והא מלכות רמיז בעגלא ואידך סטרא רמיז נמי בעגל' דכל מה שברא קב"ה ברא כנגדו ואקרי עגלא יפיפיה דאיהי מתחזייא יפה כדכתיב בזוהר' קדישא ועליו אמר שלמה מרבדים רבדתי ערשי וגו' ופלחי טעוותא הוו עבדי פולחנא נוכראה לאמשכא עלייהו שפעא מהנך סטרי וקב"ה פקיד לישראל דלא יעבדון הכי משום דשפעא יטיבו דממשיך מהנהו סטרי דמי למאן דאזיל בהאי זימנא ומתדבק באומיא דמשפיעי ליה יקר וטיבו ועותרא וההוא שפעא געלא ומטולא איהו והכי הוא שפעא דנגיד מהנהו סטרי וקב"ה פקיד דיעבדון מילין לשמא קדישא דכל הנקרא בשמי ולכבודי וגו'. ולהכי פקיד דיסבון עגלא לקבל עגלא יפיפיה דאיהי ההוא סטרא ויחתון יתה לנחל איתן אשר לא יזרע וגו' דמדי דלא עביד פירין רמיז לההו' סטרא כדאיתא בזוהרא קדישא ונחל איתן דאיהו קשה רמיז נמי לההוא סטרא והוו ערפין לה דאיהי מיתה אכזרית כי היכי דעבד ההוא סטרא לההוא חלל וע"י ההוא עובדא משתליף נפשא דההוא חלל מההוא סטר' ובהכי מתקן פגימו דה"א בתראה. והאי הוה פלוגת' דת"ק ור"י בזקניך ושופטיך דמר אמר שלשה ומר אמר חמשה למ"ד שלשה רמיז לשלשה עדרי צאן רובצי' עליה דאינהו איבעו לנקמא נוקמ' דמטרונית' והיא כבודה בת מלך פנימה. מאן דאמ' חמשה לרמוזי דה"א בתרא' גופה תיקום נוקמאה. והוו אמרי ידינו לא שפכו את הדם הזה כלומ' לאו אנחנ' מצטערין על דמא דא דהא פרע חובי'. קב"ה לא עביד דינ' בלא דינ' אבל אנחנ' מצטערין על דידינו לא שפכו את הדם הז' דהוה נפקא ע"י סטרא דקדוש' ולא ע"י דההוא סטרא. ותו דהוו מבררין ליה מיתה יפה ועינינו דהיינו סנהדרין דאינון עיני העדה. לא ראו בדינו דהוו מהפכין בזכותיה. ולא הוה משתאיב נפשיה בההיא סטרא. והשתא ע"י האי עובדא דעבדוה הא אשתליף נפשיה מההוא סטרא ואתדבק בסטרא דקדושה. כפר לעמך ישראל כלומר קנח והעבר רוח הטומא' דלא יקרב להו דכפר לשון קינוח כמו בעא לכפורי ידיה בההוא גברא. אשר פדית ה' כלומר כי היכי דהוו בגו סטרי מסאבי ופרקת יתהון מתמן ואעברת מניהון רוח הטומ' הכי אעבר יתיה עכשיו. ונכפר להם כלומר ע"י האי עובדא יתקנח ויתעבר רוח הטומאה אפי' מדמא דההוא חלל דאע"ג דדמא איהו מדורא מסטרא מסאבא הכא ע"י האי עובדא יתעבר מניהון ומתמן. והא כללות דהאי עובדא תלי ברזא דנפש רוח נשמה כמא דאוליפתך ברזא דחליצה דהא נפיקו דעגלא איהו עובדא ממש ואיהו לקבל נפש ואמרו ידינו לא שפכו את הדם הזה לקבל נשמתא דאיהי דקיקה והכי הוי דבורא ורחיצת ידים הוי לקבל רוח דאיהו ממוצע בין תרוייהו והכי האי רחיצה לא הויא עובדא שלימה דלא הוי אלא לאעברא מסאבותא ובה משתלמי נמי. ומשום דהאי עובד' איהו לאהדרא נפשא דקדוש' לאתרא דבהכי הוי שלימו דסטרא דקדושה להכי סמך לה פרשת בכורים דעניינא דילהון הוי כי האי גוונא דפירי ידיע דנפקי מכ"י ולהכי מייתי בכורים לאהדרא היכא דנפיק מינה ומנח להו בטנא דרמיז לה ומייתי להו לגבי כהן דאיהו איש חסד דאיהו ראש ז' ספירות הבנין. והניחו לפני מזבח ה' דרמיז בבינה והכא נמי מתייחדי והכא נמי בעובדא דלקיטה והנחה בטנא והבאה אינון עובדי. ואינון לקבל נפש. ואמרת אליו הגדתי וגו' ארמי אובד אבי איהו לקבל נשמה ותנופה והנחה לפני ה' זהו אינון עובדי ולאו עובדי לגמרי ותו לקבל רוח דאיהו ממוצע בין נפש לנשמה. ואין מביאין בכורים אלא משבעת המינים דאינון לקבל שבע ספירות הבנין וכל אינון איבין תלי מניהון. וכן אין מביאין קודם שבעה שכבשו דלא ליהוי רשותא אחרא בארעא. וכן אין מביאין קודם שבעה שחלקו דכל זמן שלא חלקו אכתי הוה לההוא סטרא קצת תפיסו תמן דומיא דהיכא דאית ביה קליפה מרירה דממרר לקצת מאיבא וכן כד מקלפין קליפ' מאיבא לא אפשר אלא א"כ יקלפון קצת מאוכל ומשום הכי אבעי ליה דלא אשתאר לקצת מאיבא שום צד תפיסה לההוא סטר באיבא ולא בארעא כד ייתון בכורים. ומ"ה אין מביאין אותם אעפ"י שכבשו עד שיחלקו. ושארי מארמי אובד אבי משום דאברהם ויצחק אע"ג דהוו להו ישמעאל ועשו לאו רבות' עבדו לאחוהון דאיכא למימר דאחוה גרמא להון אבל ארמי דלא הוה ליה אחוה עם יעקב הא ודאי הוה מאב' ליה אי לא דחס קב"ה עליה. ותו דהכא רמיזו ארבע גליות. ארמי היינו גלות בבל וקאמר אובד אבי משום דבזמנא קלילא נסבו נשים נכריות ואבדו יהידותא וייחס אבהותא דיליהון. וירד מצרימה וגו' וירעו אותנו וגומ' רמיז דבגלות מצרים משתעי. ויענונו רמיז לגלות יון דעניונא בכמה עינויין וגזרות. ויתנו עלינו עבודה קשה רמיז לגלות אדום דאתמשך כל כך זמנא וגזרו כמה גזרות. ומכל מקום עניינא דבכורים ועגלה ערופה איהו לאהדרא סטרא דקדושא לאתרא דבהכי הוי שלימו דשפעא וברכתא נגיד בכל עלמין:
מגיד מישרים · פרק מ״ג, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maggid Meisharim - Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מגיד מישרים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
