מגיד מישרים · פרק ל״ט, ב׳

אבל רזא דמלתא ברוך תהיה כלומר לא תימא דלית לך צורכא בעממיא דהא עממיא אינון דוגמת קליפין לאיבא דאי לאו קליפין לא מתקיים איבא ומשום הכי קאמר תהא ברוך כל עממי' סחרין לך כקליפה לאילן והיינו דכתיב מכל העמים וכד תהא שלים יהון כלהון עלמין בשלימות והיינו לא יהיה בך עקר ועקרה כלומר בין משפיע בין מקבל לא יהא בהון מניעא מלנגד' שפעא בכולהו ספירו' ובבהמתך היינו בהנך סטרי לא יהון בהון מניעו משפעא דהא כלהו עלמין בשלימו. והסיר ה' ממך וגו' כלומר יעדי קליפין מסטרא דקדושה דאינון מהדרי לאתדבקא בה ומ"ה שייך ביה הסרה וכיון דיעדי יתהון מלעיל' ממילא לא ישימם בך וכיון דיעדי לקליפין מסטרא דקדושה הא מכתשייא דאתיין מקליפין יהון מסירין יהבין לסנאך ומ"ה אמר אל תאמר וגו' בצדקתי וגו' כלומר כד תחזי דקב"ה פקיד על ז' עממין לא תחיה כל וגו' לא תימא כיון דפקיד לשיצאה קליפין דטעמא הוא משום שלימו דאיבא דלית צורכ' בקליפין דהיינו ע"י צדקתא דילך והיינו דקאמר אל תאמר וכו' ותדע דבזכותא ושלימו דילי איהו דהא ברשע' וכו' כלומר לשציותהון והיינו ודאי משום שלימותא דילי לית לאיבא צורכא לקליפין לא תימא הכי דודאי לא בצדקתך וגו' דשלימו כההוא דאת חשיב ע"י שתסתלק בזכותך לכ"י בתפארת דלבבך דהיינו כ"י דאקרייא לבב כדסלקא בת"ת איהי סלק' בדרך ישר וא"ת א"כ דזכותא דילי לאו איהו שלם אמאי פקיד קב"ה לשיצאה יתהון עממייא היינו משום דאינון רשיעין וטעמא דבפרש' דברים קיצר בהובא דעגל והכא האריך ביה משום דהתם בעא לאוכח' יתהון על חובין דעבדו קיצר בההוא חובא תקיפא דלאו אורח ארעא לאוכחא לבר נש דחוביה תקיפיה. אבל בהאי פרשתא הוה אמר להו כי היכי דלא לתנשו וידכרון מאי דעבדו. ותו בפרש' דברים מליל עם גוברין דהוו בני עשרין או קרוב בעידן עובדא דעגל' דהנהו ודאי אתנחמו מההוא חובא והשתא מליל עם אינון דהוו זכיכן דלא טעמו מרירותא מ"ה האריך ביה כי היכי דלזדהרו מיניה ואמר ואתנפל כלומר חזו כמה ביש גרמתון בההוא חובא דבזמנ' דסליקית לקבלא לוחי קדמא' שהיתי מ' יום ומ' לילה וגו' דאינון לקבל יצירת הולד והא אדביקית בהו לעילא ממלאכי השרת ובת' דחבתון אכחשתון חילא ואפסידית כל ההיא סליקא דהא כדבעיתי לצלאה עליכון כי היכי דתסלק צלותי לעילא אצטריכי' לאתעכבא מ' יום אחרנין דלא אכלית לחמא כאילו לא אתעכבית מ' יום קדמאין והיינו כבראשונה כלומר אהדרת כקדמייתא ובכן ואתה שלום וגו':